שולחן ערוך אבן העזר פח י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המוציא הוצאות על נכסי מלוג של אשתו קטנה ומאנה בו, רואין כמה אכל וכמה הוציא וכמה השביח, ושמין לו כאריס, שהרי ברשות ירד. ואם הוא רוצה ליטול הוצאה שעור שבח, שומעין לו; ואם הוציא קמעא ואכל הרבה, מה שאכל אכל:

מפרשים

 

(כ) ומיאנ' בו:    אבל אם יוצאה בגט דינה כשאר אשה כ"כ הטור בשם הרמ"ה:
 

(יט) ומיאנה:    אבל אם יוצי' בגט דינה כשאר אשה, טור:

(כ) שהרי ברשות ירד:    משמע דדינו כיורד ברשות ממש ונוטל הוצאה אפי' כשהוצי' יותר משבח כנ"ל מרמב"ם פכ"ב ומהטור ומל' המחבר וכ"מ מהר"ן והרמב"ם פ"י ה"ג דין ז' משוה דין שותף לדין הוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה נ"ל דס"ל שותף נוטל ג"כ כיורד ברשות אפי' אם הוצאה יותר משבח ולא כנ"י שכתב בפרק חזקת הבתים דשותף אינו נוטל שיעור הוצאה כשהוצאה יותר משבח ובחושן המשפט סי' קע"ח פסק בהג"ה כנ"י, ובסי' שע"ה הביא המחבר ל' הרמב"ם דמשוה דין שותף לדין בעל בנכסי אשתו קטנה ולכאורה נ"ל כמ"ש דהרמב"ם לא ס"ל כנ"י גם דברי הסמ"ע תמוהים שכתב שם בסי' שע"ה כן הדין במוצי' הוצאות על נכסי אשתו וכתבתי לשונו בסי' קע"ח עכ"ל וע"כ באשתו קטנה קאמר דהא באשתו גדולה דינו כיורד שלא ברשות אפי' אם השבח יותר מהוצאה אע"כ אשתו קטנה קאמר ולא הביא דכל הפוסקים הנ"ל ס"ל באשתו קטנה נוטל אפי' הוצאה יותר משבח:
 

(יב) ירד:    בית שמואל כתב דנוטל הוצאה אפילו כשהוצי' יותר משבח עיין שם. אבל הסמ"ע סימן שע"ה ס"ק י"א ובסי' קע"ח ס"ק ד' כתב דאינו נוטל הוצאות אלא שיעור שבח ע"ש ועיין תשובת רמ"א סימן פ"ו.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש