שולחן ערוך אבן העזר פח ה

אם הקדישו היורשין אחר מות אביהם נכסי צאן ברזל, או שפרשו אותו על המת בענין שנאסר בהנאה, נותנין לה דמיו:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ח) הקדישו היורשים: ומכ"ש אם הקדיש הוא בעצמו ודוקא קדושת הגוף אבל קדושת דמים אין מפקיע מידי שעבוד ועיין בחושן משפט סי' קי"ז:

(ז) אם הקדישו היורשים: אף על גב דצריכים ליתן לה הכלים מ"מ כיון דמחוסר גוביינא חל הקדש עליהם אף על גב אם היא אמרה קונם מ"י א"י לאסור מ"י מעכשיו אפי' אם אמרה יקדשו ידי משום דאלמוה חז"ל לשיעבוד דבעל כמ"ש בסוגיא פ' אף על פי ולעיל סי' פ"ב ובשיעבוד האשה קי"ל ג"כ דאלמוה חז"ל שיעבוד שלה ומ"מ חל הקדש על שיעבוד שלה אף על גב קונם אין חל שאני קונם דאינה אסורה על כל העולם אבל הקדש אסור ע"כ העולם חל טפי כ"כ תוספות פ' אף ע"פ מיהו בנ"י משמע הקדש ג"כ לא חל אלא כשהפרישו על המת משום צורך המת אז נאסר דאינו מצוי אבל הקדש לא חל עיין שם בפרק אלמנה לכ"ג והרא"ש בפרק המדיר תירץ בע"א וכתב אף על גב דאלמוה שיעבוד האשה מ"מ לענין כתובה לא אלמוה ואם הקדישה היא נ"מ שלה תלי' בתרוצים אלו לפי תירוץ של תוספות הנ"ל חל ההקדש ולמ"ש הרא"ש לא חל וכן לתירוץ בתרא של תו' א"י להקדיש נ"מ משום דידו עדיפא מידה ועיין חושן המשפט סי' רע"ב ועיין סי' צ':

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}

שולחן ערוך אבן העזר פח ה