שולחן ערוך אבן העזר פד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מציאת האשה, לבעלה; ואם היא ספק מגורשת -- מציאתה לעצמה.

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(א) מציאת האשה לבעלה:    בגמ' בכתובות דף ס"ד פליגי ת"ק ורבי עקיבא וסבר ר"ע דמציאתה לעצמה ואית' תו שם בגמ' דר"ע לטעמיה דסבר העדפת מ"י שע"י הדחק ג"כ לעצמה וכל מציאה שמגבהת בשעת מלאכה הוי כהעדפה ע"י הדחק וכבר פסק לעיל ריש סי' פ' דחקה ועשתה יותר מהראוי לה המותר לבעל וא"כ כל מציאתה ג"כ לבעל אבל לדעת ר"ח ורב האי דלפעמים העדפה לעצמה גם מציא' פעמים לעצמה וכן פסק בב"ח:

(ב) לבעלה:    בגמ' אמרו הטעם משום איבה ובירוש' מפרש טעמים אחרים ע' בהגהות אשר"י ודעת הרמ"ה דכשם שהרשות ביד אשה לומר איני ניזונית ואיני עושה כך תוכל לומר איני ניזונית ואיני נותנית לך מציאה והרא"ש חולק עליו ע' בטור ובב"ח ואיני כדאי להכריע בין הרים גדולים ונראה דבאומרת ניזונית יפה כ' הרמ"ה ובאומר לה צאי מ"י יפה כתב הרא"ש ואפשר דלא פליגי ודו"ק:
 

בית שמואל

(א) מציאת האשה לבעלה:    כתבו תוס' ר"פ מציאת האשה ב' טעמים למה הבעל זוכה במציאה א' משום מזונות שנותן לה, ואחד משום איב' ובירושלמי איתא הטעם שלא תהא מברחת ותאמר מציא' מצאתי ובש"ס איתא מציאה כהעדפה ע"י דחק דמי ופרש"י הואיל רוב מציאות באין ע"י הדחק לכן דינם כהעדפה ע"י דחק אבל הרא"ש כתב דוקא מציאה ע"י דחק דינו כהעדפה ע"י דחק אבל שאר מציאות י"ל לכ"ע מוציא ממנה ובסי' פ' נתבאר הפלוגתא בהעדפה ע"י דחק ושם פסק ב"ח דאין מוציאין מיד האשה העדפה ע"י דחק גם מציאה אין מוציאים מיהו אם בא לידו זכה אפי' אם אינו נותן לה מעה כסף ועיין בטור דפליגו הרא"ש והרמ"ה אם האשה י"ל איני ניזונית ואיני נותן לך המציאה:
 

ט"ז - טורי זהב

מציאת האשה לבעלה אפי' דחקה עצמה ע"י שמצאה כ"כ הטור כתב רמ"ה דוקא בניזונת אבל אם אינה ניזונת מציאתה (לעצמה) וכתב א"א הרא"ש ז"ל ולא דק בזה דלא משכחת לה אינה (ניזונת) אלא באומרת איני ניזונית ואיני עושה או שאמר לה בעלי צאי מעשה ידיך במזונותיך והיא מספקת וכיון שהרשות בידה לומר כן הוה כנזונת ומציאתה לבעל ע"כ בטור לע"ד לתרץ דברי הרמ"ה דמ"ש אבל אם אינה ניזונת לאו מצד הדין אמר זה אלא דמיירי בבעלה עני ואין לה מזונות ממנו אלא היא מטרחת וניזונית בזה מציאתה לעצמה דכה"ג ליכא איבה דהוא אינו מבקש המציאה אלא מניחה לה שתזון ממנה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש