שולחן ערוך אבן העזר כג ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

סעיף זה בטור

אסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו כדי שלא יבא לידי הרהור ואפילו מתחת טבורו לא יכניס ידו שמא יבא לידי הירהור ואם השתין מים לא יאחוז באמה וישתין ואם היה נשוי מותר ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל [אלא] בשעה שהוא צריך לנקביו (ועיין בא"ח סימן ג'):

מפרשים

 

בית שמואל

(ד) ואם היה נשוי:    משמע אפילו אין אשתו עמו מותר:
 

ט"ז - טורי זהב

ולא יכניס ידו כו' עיין במה שכתבתי בי"ד סי' קפ"ב דזה לא הוה אלא תוספות קדושה אבל לעיקרא דדינ' דאל"כ מה התפאר רבינו הקדוש עצמו שלא הכניס ידו למטה מאבניטו ושע"כ נקרא רבינו הקדוש:
 

באר היטב

(ד) מותר:    משמע אפילו אין אשתו עמו מותר ב"ש וט"ז ומ"א באורח חיים סי' ג' לא כ"כ ע"ש.

(ה) לנקביו:    ולרחוץ אותו מקום עם שאר גוף דרך העברה מותר אבל להתעכב ברחיצת אותו מקום אסור סהד"י. וכתב כנה"ג עליו היינו כשרוחץ ואינו רואה ערותו דאם רואה ערותו אסור.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש