שולחן ערוך אבן העזר ו ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ו · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
יצא קול: פלוני כהן כתב גט לאשתו, אם קורין באותו מקום לנתינת הגט כתיבה, אף על גב דלכתיבה לחודה נמי קרו כתיבה, הוי כאלו יצא הקול: פלוני גירש אשתו, ואם אין קורין לנתינת הגט כתיבה, אין חוששין:
מפרשים
(ה) ואם אין קורין לנתינת הגט כתיבה: מדברי הרמב"ם (פ"ז מהא"ב שכתב סתם יצא עליו קול פלוני כהן כתב גט לאשתו או נתן גט לאשתו וכו' ולא חילק בין אם קורין באותו מקום נתינת הגט כתיבה) משמע שס"ל שחכמי הגמרא נסתפקו בזה ולעולם חוששין (וע' בר"ן פ' הזורק שתמ' על הרמב"ם למה לא חילק בין אם קורין באותו מקום לנתינה כתיבה):
(ח) יצא קול פלוני כהן: נראה מ"ש כהן הוא מיותר אפילו בישראל נמי הדין כן ומ"ש בפרישה בזה אנ"ל:
(ט) אם קורין וכו': כן הוא בש"ס תצא והדבר צריך בדיקה אם קורין לנתינה כתיבה וכן כ' הטור והרמב"ם סתם וכתב תצא מן השני ולא חילק בין אם קורין לנתינה כתיבה והר"ן תמה עליו לכן פסק המחבר כהטור ועי' ב"ח מ"ש לישב גם יש לישב בענין אחר, מיהו מה שפוסק ב"ח כרמב"ם אנ"ל דהא להרי"ף ורש"י והרא"ש והטור והר"ן לא תצא אא"כ קורין לנתינה כתיבה נראה דכן הוא עיקר:
ואם אין קורין כו' דהכי אמרי' בגמ' שלח לי' רב לשמואל יצא קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושב' תחתיו מהו שלח ליה תצא והדב' צריך בדיקה פירש"י תצא מפני הקול אבל הדבר צריך בדיקה קודם שנוציאה מאי הי אלימ' דאין מבטלינן קלא או לא והא נהרדעי אתר' דשמואל הוה ובנהרדע' (לא) מבטלינן קלא אלא דאי קרו לנתינה כתיבה כו' והרמב"ם כ' כאן בסתם תצא ולא חילק בין קורין כו' ודבר זה הקשה ב"י ותמה על המ"מ שלא הרגיש בה ומו"ח ז"ל תירץ מה שתירץ והביא בשם חכם א' דרמב"ם לא פירש דברי שמואל שאמר תצא כו' כפי' רש"י דק"ל דא"כ הל"ל איפכא הדבר צריך בדיקה ותצא דהא צריך בדיקה קודם שנוציאנה לפי' רש"י א"ו הפי' כמו בפ' התקבל דף ס"ו דאמר שמואל תצא והדבר צריך תלמוד דפירושו תצא מספק מפני שצריך ללמוד אם הוא כשר או לאו ה"נ קא' תצא מספק משום שצריך בדיקה אם קורין לנתינ' כו' וא"א לעמוד ע"ז וכן למאי דס"ד דמקשן דצריך בדיקה אם נוהגין לבטל הקול אם לאו נמי ה"ק תצא כיון שא"א לעמוד עליו בבירורו היאך המנהג ופריך והא נהרדעי אתרא דשמואל ושם ברור הוא דמבטלין ע"כ ונכונים הם עכ"ל ול"נ דאינם נכונים דמה שהביא ראיה מלשון תצא והדבר צריך תלמוד אשתמיטי' הא דאיתא עוד כהאי לישנ' פעם ג' דהיינו בפ' המגרש דף פ"ט שלחו מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא א' וקדשה מהו שלח להו תצא והעמידו (הדבר) על בוריו פי' שיבדוק אחר הקול כו' ואמרי' אח"כ לא מצאו הדבר על בוריו (מהו) אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני כו' הרי לפניך דהך תצא אין פירושו דמכח ספק תצא עכ"פ דהא מסקי' שם דאם לא מצאו בורי' של דבר דמותרת לשני אע"כ דה"ק תצא אלא דתחלה צריך לברר הדבר אם חייב שני לגרש או מותרת לו וא"כ הך תצא אינו תצא עכ"פ אלא אפשר שתצא וה"נ ממש דכוותי' דבכאן והיינו כפירש"י והיינו ממש ההי' דפ' התקבל ששם אמר תצא והדבר צריך תלמוד דמבואר בהדיא דה"ק דעתי שתא אבל קודם שתצא צריך תלמוד אם תצא אם לא וכן פירש"י בהדיא דאין הדבר ברור לדעתי וצריך אני ללמוד מן הגדולים עכ"ל ותו דכיון שאמר צריך בדיקה משמע דאפשר בבדיקה ותו דמה שפירש לדעת המקשן כיון שיש ספק במנהג אם מבטלין תצא מספק וזה ודאי אינו דודאי אזלינן לקולא בספק דהקול אינו אלא חומרא דרבנן ואין איסור אלא במקום שאין מבטלין בבירור וכדי לתרץ דעת הרמב"ם נ"ל דהך מלתא דבדיקה (האיך) (צ"ל הכי) פירוש' דבפ' המניח איתא ג"כ חילוק בן קריאת כד או חביות לענין אם תלוי ברוב אנשי מקום או דוקא כולם והכא לא נתברר אי אזלינן בתר הרוב של המקום ע"כ לא הביא הך בדיקה כלל ואזלינן לחומרא דבדיקה לא מהני כלל (דברי המגיה כ' ב"ש בסק"ח יצא קול פלוני כהן כו' דהאי כהן מיותר הוא עכ"ל ול"נ דאפשר אם יצא הקול בישראל חוששין אח"כ לכהן דשמ' יאמרו גם נתן הישראל הגט ואח"כ נשאה וכהרמב"ם דלא מחלק בין קורין לכתיבה נתינה אם כן יאמרו כהן נשא גרושה אבל בכהן ליכא למיחש לכהן שני כיון דהיתה תחת הראשון בודאי לא נתן לה הגט אחר הכתיבה שהרי לא יצא הקול רק על הכתיבה ואין קורין לכתיבה נתינה וגם מקור מוצא דין זה הוא מגמ' ס"פ הזורק ושם מיירי בהדיא מכאן ואפשר בישראל אין הדין כן דאף במקום שאין קורין לכתיבה נתינה אסורה אח"כ לכהן מטעם שכתבנו דבכהן איכא תרתי לטיבותא דהרי היתה תחת הראשון וגם אין קורין לכתיבה נתינה אבל בישראל אינו אלא חדא לטיבותא דאין קורין לכתיבה נתינה חוששין כהרמב"ם דלא מחלק בין קורין כו' ואם היינו רוצים לומר דמיות' הוא ובטעות הוא טפי היה לנו לומ' כן דברמב"ם הוא בטעות מה שכתב כהן ולא הי' ק' מידי מה שהוקשו הפוסקים עליו למה לא מחלק בין קורין לכתיבה נתינה או לא דה"מ לאוקמי דאיירי בישראל ואין שם חילוק הנ"ל כמ"ש עכד"ה):