שולחן ערוך אבן העזר ה י


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כל פיסול שאמרו בענין זה, כשלא היה בידי שמים, כגון שכרתו אדם או הכהו קוץ וכיוצא בדברים אלו. אבל אם נולד כרות שפכה או פצוע דכא, או שנולד בלא ביצים, או שחלה מחמת גופו ובטלו ממנו איברים אלו, או שנולד בהם שחין והמסה אותו או כרתן, הרי זה כשר לבא בקהל, שכל אלו בידי שמים להרמב"ם. אבל לרש"י והרא"ש לא מקרי בידי שמים אלא ע"י רעמים וברד או ממעי אמו, אבל ע"י חולי חשיב בידי אדם ופסול, וכתב הרא"ש דהכי משמע בירושלמי:

מפרשים

 

(ה) דהכי משמע בירושלמי:    משמע דהכי נקטינן לחומרא אבל בב"ח כתב דסברת הרא"ש היא סברת יחיד:
 

(יב) לרש"י:    כ"כ הטור ור"י בשם רש"י וכבר האריך ב"ח בזה ורש"י פ"ב דיבמות דף כ' כתב להיפך וכן משמע בסוגיא זו והסמ"ג כתב נמי כרמב"ם וכן פסק ב"ח:
 

(ח) אבל לרש"י כו':    ורש"י פ"ב דיבמות דף כ' ע"ב כתב להיפך ע"ש ועיין ב"ח.

(ט) ופסול:    מי שניטלה ממנו ביצה השמאלית ע"י (חולה) [חולי] לכתחלה איך משיאין לו ישראלית ואם עבר ונש' ישראלית אין מוציאין ממנו מהריב"ל ח"ג סי' ל"ב.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש