שולחן ערוך אבן העזר ה ד

ניקב למטה מהעטרה, כשר. ניקבה עטרה עצמה, אם כשיראה קרי תצא שכבת זרע מהנקב, פסול. ואם נסתם הנקב, חזר להכשירו:

מפרשים

בית שמואל

(ו) תצא ש"ז: הטעם דנקב פסול משום דשותת דרך הנקב ואינו יורה כחץ ואינו מוליד מ"ה שיעור הנקב הוא כשאפשר לצאת ממנו ש"ז ומ"ש בש"ס אם נסתם משערי' אם יצא ש"ז ל"ד אם נסתם אלא קמ"ל אפילו אם נסתם מ"מ פסול אם כשנקרע יצא ש"ז:

(ז) אם נסתם הנקב: כ"כ הטור ולכאורה קשה למה לא כתב בנסתם רואים אם נקרי ונקרע כמ"ש בש"ס מיהו למ"ש רש"י ונ"י דאיירי בנקב קטן ואינו ניכר י"ל בנקב גדול היינו כשיעור שתצא ממנו ש"ז ונסתם לא חיישינן שנקרע אבל בנקב קטן אפי' השתא לא תצא ממנו חיישינן שמא יתרחב וצריכים לנסות אם נקרי ונקרע גם י"ל שאני נסתם מחמת רפואה אז לא חיישינן שמא נקרע גם משמע מרש"י למעלה מעטרה אין חשש שמא נקרע שאין הזרע דוחה ומתאסף שם אלא סמוך לנקב ביציאתו:

(ח) חזר להכשירו: משמע מכל הפוסקים אפילו למעלה מעטרה וכן בשאר הנקבים כל שנסתם חוזר להכשירו ולא כרי"ו שכתב בשם הרמ"ה דוקא בעטרה מהני סתימ' ולא בשאר נקבים ולדידיה מ"ה אוקמינן בש"ס דוקא בעטרה ולא למעלה מעטרה אבל רש"י והנ"י מתרצים למעלה מעטרה לא חיישינן שמא נקרי ונקרע אבל סתימ' מהני בכל הנקבים:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ניקב למטה מהעטרה בענין שכנגדו למעלה בתו העטרה זה לשון הרמב"ם והו' כפירש"י שזכרתי בסעיף ב' ואף שרב"י נקט למעלה מעטרה נראה דלהרמב"ם ק"ו בזה שהולך למעלה מעטרה ותו ששם הוה פסול אפילו בלא נקב למטה כיון שיש עכ"פ נקב למעלה מעטרה וכמו שיתבאר בסמוך אבל התוס' פי' דנקב למטה מעטרה בעליונו של גיד והוה נקב מפולש והוה בתחתונו של גיד למעלה מעטרה לפי שמתקצרות שם ומסיק דעטרה לא נקב אלא עד חלל הגיד ואפילו למטה מעטרה פסול כיון שאם היה נקב מעבר אל עבר היה בצד א' למעלה מהעטרה דהא מכשרי' בסמוך כקולמוס וכמרזב וכיון דאפילו נחתך לגמרי (כשר) כ"ה ניקב עכ"ל ונראה דזה מיירי בנקב שאין ש"ז יוצא שם דאל"כ היה פסול אפי' ניקב תחתונו של גיד למעלה מעטרה לחוד על החלל ואפי' לא ניקב כלל בעליונו של גיד דזה ודאי דתחתונו של גיד לא עדיף מעליונו דפסול בניקב לחוד אם ש"ז יוצאים שם ואע"ג דבניקב הגיד עצמו למעל מעטרה עד החלק (פסול) ואפי' אין ש"ז יוצא שם דהא לא מצרכי' ש"ז אלא בתוך העטרה מ"מ כאן שהנקב בתחתונו של גיד ויש כנגדו חלק שם בעליונו של גיד ושם הוא למטה מעטרה עדיף טפי ע"כ בעי' נקב מפולש דוקא כלל הדברים נראה לשיטה א' שהיא ג"כ שיטת הטור ד"ש ב' פסולים בניקב האחד מצד שהוא עצמו פוסל לא מצד יתיאת ש"ז מצד דהו' בכלל כרית' ומ"ה אף אם הוא נקב קטן פוסל וזהו בעצמות הגיד למעלה מהעטרה ושם לא בעי' ג"כ שיהא מפולש אלא אם ניקב לחלל הגיד כמ"ש הב"י בשם המרדכי אלא דבניקב בעליונו למטה מעטרה ובתחתונו למעלה מעטרה אז ג"כ הנקב פוסל מחמת כריתות הגיד לא משום ש"ז אלא כיון שיש לו חדא לטיבות' שיש שם מצד א' (למעלה צ"ל למטה) מהעטרה ע"כ בעי' שיהיה הנקב מפולש ואם אין מגין עליו אז פסול ומה שאמר כקולמוס ומרזב כשר אפילו למעלה מעטרה היינו שנקלף מהגיד קצת בשר אבל לא עד החלל הגיד דאז פשיטא דפסול דלא עדיף מנקב שם אלא ודאי דאין שם אלא קליפה מלמעלה וקמ"ל דלא פסול כקולמוס משום שנתמעט עובי הגיד ובמרזב משום דשליט שם אוירה בין הדפנות המרזב ואין מתחמם שם ובניקב תוך העטרה עד החלל הגיד ותו לא אין לפסול משום כריתה שאין שם גיד אלא בשר אלא משום פסול יציאה ש"ז על כרחך אין פסול אלא כשהנקב גדול ששם יוצא ש"ז אבל אם היא מפולש שם לעבר השני פסול מחמת כריתה ואפי' נקב קטן וכן בניקב הגיד למטה מעטרה בעליונה של גיד ובתחתונה הוא למעלה מעטרה פסול מחמת כריתה כי שם הוא הגיד ממש לא בשר כיון שהוא למעלה מעטרה כי כן הוא נראה לעינים אלא דבעי' שיהא מפולש ואם ניקב נקב מפולש ואפי' נקב למטה מעטרה בעליונו של גיד וגם לצד התחתון של גיד אין שם למעלה מעטרה אלא תוך העטרה ההיא שהיא בקצה הגיד ממש לצד הארץ כשר דאפי' נחתך אין מזיק בזה כיון שרוב העטרה נשארה כחוט קיים לצד הגוף ומו"ח ז"ל הקשה לו מקולמוס דכשר אההיא דניקב למעלה מעטרה דפסול ונכנס לפלפל עבור זה בדברי התוספתא ולפי מה שכתבתי אין קושיא כלל ובדרישה כתב בענין זה שתחת הגיד אין שם כלל עטרה לא מצד העליון ולא מצד התחתון אלא דלצד התחתון הוה העטרה במקום שנוגעין שני הקצוות הגובה להדדי ודבר זה אינו לע"ד אלא דבצד התחתון היה הקצה העטרה עצמה שהוא עצמו הגובה של צדדים השביל שיש שם שאין החתיכה וכ"ש הנקיבה פוסל שם כלל כיון שנשארה העטרה קיים למעלה כחוט וראיה עוד לזה מפ' הבע"י דף נ"ה דאיתא שם לחלק בין העראה לנשיקת אבר במקום תשמיש ואמרי' שם דהעראה היא הכנסת עטרה ואלו לפי בעל הדרישה יהיה עוד מלתא אחריתי בינייהו דהיינו הכנסת אותו חלק שהוא אינו אלא בשר ולא עטרה כלל ולא נתבאר מה משפטו אבל לי דרכנו אין קושיא דאף הקצה ממש יש עליו שם עטרה ששם הוא הגובה עצמו של עטרה התחתונה ולא שייך קריאת שם למטה אלא בצד העליון של גיד וכן מבואר מפירש"י בפ' הבע"י שכתב ז"ל עטרה ראש הגיד ואינו מן הגיד אלא בשר עכ"ל הרי שראש הגיד הוא ממש עטרה והיינו עטרה שלמטה שזכרנו ואין עלינו שום קושיא בס"ד מכל מה שהקשה לבעל הדרישה בזה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}