שולחן ערוך אבן העזר ה א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

פצוע דכא וכרות שפכה אסורים לישא ישראלית, ומותרים בגיורת ומשוחררת. ואפילו כהן שהוא פצוע דכא מותר לישא גיורת ומשוחררת, לפי שאינו בקדושתו, ואפילו נתינה או אחד מהספקות מותרת לו, הואיל ופצוע דכא אסור לבא בקהל, לא גזרו על הנתינים ולא על הספיקות. אבל אסור בממזרת ודאית, שהרי אסורה מן התורה. ויש מתירים אפילו בממזרת (טור והראב"ד והרשב"א):

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) לפי שאינו בקדושתו:    משמע דה"ה גרושה וחללה (דמה לי זונה מה לי גרושה וחללה דהא בחד קרא כולהו כתיבי אשה זונה וחללה וגרושה מאישה לא יקחו וגיורת זונה היא דנבעלת לכותי כך פרש"י פ' הערל דף ע"ו ע"א כהן כשר אסור בגיורת ומשוחררת משום זונה שנבעלה בגיותן) וכן אין עליו שום קדושת כהן כגון לטמא למתים ולישא כפיו דמאחר שאתה מתירו בגיורת שהיא זונה דקרא ה"ה שאר מצות כהונה והוי כזר בעלמא וקשה דהרמב"ם (פ"ז מה' ביאת מקדש) מנה המומין שהכהנים נפסל בהם ומנה י"ב מומין באברי הזרע וכרות שפכה אחת מהן וכתב שם שהבעל מום אוכל בקדשי קדשים משמע דלא הוי זר ומקרא מלא הוא מרוח אשך ותרגומו מריס פחדין וכתיב מקדשי הקדשים יאכל ואף על גב דתנן בריש פ' הערל דכהן פצוע דכא אוכל בתרומה תרומה שאני דאפי' עבדים אוכלים בתרומה (שם ריש פ' הערל):

בית שמואל

(א) פצוע דכא:    יש בזה ג' שיטות לדעת הרמב"ם דפוסק איסור התחתנות בז' אומות ונתינים היינו בגיותן כמ"ש בסי' הקודם לכן מותר פ"ד בנתינים משום דהם גרים מדאורייתא ודוד גזר עליהם ובפסולים לא גזר ואסור בממזר' כי לענין איסור ממזר בקדושתן קאי כ"כ המגיד והא דכהן פ"ד מות' בגיור' ואסור בממזר' לפי שאין מפורש לאו גירות בתורה גם הוא לאו שאינו שוה בכל אבל בממזרת אסור ואין לנו להתיר אלא מה שמנו חז"ל כ"כ המגיד ולישא גרושה וחללה אסור דהא מפורש בתור' אף על גב אף גיורת אסורה משום זונה וזונה מפורש בתורה מ"מ האיסור אינו מפורש אלא ילפינן מקר' דיחזקאל דגיורת בכלל זונה, וע"ש במגיד פי"ח הא"ב דין ג' לדעת הראב"ד ורשב"א ילפינן מקרא דיחזקאל בתולת מזרע בית ישראל ואינה בכלל זונה, ולא כח"מ שכתב דמותר בגרושה, ולשיטת הפוסקים דס"ל כלישנא בתרא דרבא דאיסור התחתנות אפילו בגיורת ומ"מ פ"ד מותר בנתינים אף על גב דמפורש לאו דידיה והוא לאו השוה בכל מזה ילפינן דמותר ג"כ בממזרת ולכאורה קשה לשיטה זו למה לא אוקמי מתני' פי"י כל האסורים לבוא בקהל מותרים זה בזה איירי בפ"ד דאסור לבוא בקהל מותר בממזרת ולפי שיטה זו נראה כהן פ"ד מותר בגרושה ולשיטת בעל המאור ס"ל נמי כרמב"ם לא תתחתן קאי בגיותן לכן בפ"ד מותר בנתינים מאחר שנתגיירו וס"ל פ"ד בקדוש' קאי וכהן פ"ד אסור בגיורת ובממזרת וכן פסק בש"ג בשם ריא"ז והובא ג"כ בד"מ:

(ב) או א' מהספקות:    לכאורה תימה למה מותר בספקות הא קי"ל ממזר ודאי אסור בספק ממזרת ולמה ספק ממזרת מותרת בפ"ד אף על גב דאיתא בפ' י"י קהל ודאי לא יבוא ובקהל ספק יבוא היינו מדאורייתא ומ"מ קי"ל ספיקות בודאי אסורים, ופ"ד לישא שפחה י"ל לרמב"ם מותר דהא איסור שפחה רק מדרבנן:

ט"ז

באר היטב

(א) פצוע דכא:    עיין מ"ש המרש"א על הטור ביבמות דף ע"ו ע"א. ובס' בית יהודה כ' שמצ' בביאור מהור"ר יעקב שור על א"ה סי' ה' שפי' דברי הטור הכי דהא דשרי בנתינה ר"ל ממזר. דמותר בנתינה דרש מקר' וכו' אבל באחרינ' יבא א"כ ה"נ ממזר' מותר' לפצוע דכא דדרשינן ג"כ לא יבא פ"ד בקהל ה' בישראל דאיקרי קהל אבל בממזרת דלאו קהל היא דהא מותר' לנתין ה"נ מותרת לפ"ד ובזה מיושב נמי תמיהת ב"י על הטור דדרש זה מצינו שפיר דממזר מותר בנתינה דלאו קהל הם. עכ"ל ע"ש.

(ב) בקדושתו:    משמע דה"ה גרושה וחללה דמ"ש זונה מגרושה וחללה וגיורת זונה היא ח"מ. וב"ש חולק עליו ע"ש. וכן אין עליו שום קדושת כהן כגון לטמ' למתים וליש' כפיו דמאחר שמותר בגיורת שהי' זונה ה"ה שאר מצות כהונה והוי כזר בעלמ' והקשה הח"מ דהרמב"ם פ"ו מהלכות ביאות מקדש מנה המומין וכרות שפכה אחת מהן וכתב שם שהבעל מום אוכל בקדשי קדשים משמע דלא הוי זר.

(ג) בממזרת:    אבל בשפח' מותר לכ"ע דאיסור שפחה הוה מדרבנן.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש