שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/שיב
שאלה שיב:
עוד שאלת. מאלו האנוסים האחרונים אשר עדיין לא יצא עליהם שם שהם מחללים שבת בפרהסיא אם הם נאמנים על עצמם ששולחים יין בספינה ויאמרו שתו יין זה כי אני עשיתי בביתי אם הוא מותר לשתות:
תשובה: אם יצא עליהם שם שהם מחללים שבת בפרהסיא אפי' מגען אסור ובשלא יצא עליהם שם זה משום חשדא בעלמא חשבי' להו חשודין לזה והכי מוכח בבכורות בפרק כל פסולי המוקדשין (ל"ה ע"א) ומ"מ אפי' תאמר דלא חשבי' להו חשודים משום חששא בעלמא זהו להתיר מגען אבל להאמינם ביינם שהוא כשר אינן נאמנין לפי שאפילו האנוסים הראשונים שהיו ודאי אנוסים מפני חרב שלופה לא היו נשמרים מהתגאל ביין משתיהם ואפילו החכמים הגדולים וכל שאלותיהם לא היו אלא אם יברכו עליהם ברכת הנהנין וכן אם יכולין לבטלו מעט מעט במים וקמא קמא בטיל וכל שכן באלו שלא נאנסו אונס גמור שאין ספק שאין נשמרי' מלשתות סתם יינם וכיון שהם חשודין באותו דבר אין נאמנין עליו ואפילו ישראל המוחזק בכשרות ומקיים כל דברי התור' אם נחשד לשתות סתם יינם אינו נאמן להכשירו ומשנ' שלימ' שנינו בבכורות בפ' עד כמה (ל' ע"א) החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו ואם יש לחלק בנאמנותם הוא לומר שאע"פ (שאינו) [שאיהו] נאמן על של אחרים דקי"ל כרשב"ג דאמר הכי כדפסקי' בפ' בתרא דיומ' (ע"ח ע"א) וטעמ' דרשב"ג שהוא נאמן על של אחרים הוא משום דאין אדם חוטא ולא לו אבל על שלו אינו נאמן זהו הדין בזה ולפי זה אסרתי היין הבא מאצלם אפי' אותו שנעשה קודם הגזר' וכ"ש מה שנעש' אחר הגזר' שאם הראשון הקל לעשותו בכשרות ואסור כ"ש האחרון החמור שנעשה אחר הגזרה ומה שראינו מהם ושמענו מפיהם וכתבו לנו משם מחזיקים חשודים גמורים וכיון שהם חשודים אין להאמינם: