שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קס
שאלה קס:
אלמדייא שאלת כי מנהג אבותיך הוא להתענות ביום הושענ' רבה וכתבת כי מצאת בקצת סידורי סליחות תחנונים לתענית הושענא רבה וקצת מן העם הוקשה להם מנהגך ואמרו לך אתה אומר הלל וקדושה רבה ותתפלל עננו ורצית לדעת אם יש במנהגך שום איסור. עוד כתבת כי רש"י ז"ל כתב בפירוש החומש המול ימול חסר ולבני הפילגשים חסר ביום כלות חסר ואתה מצאתם כלם מלאים בכל הספרים אם הם פסולים בכך:
תשובה: חולו של מועד אסור הוא בהספד כמו שנזכר בפ' ואלו מגלחין (כ"ח ע"ב) וכ"ש שהוא אסור בתענית כי כל יום שאסור בהספד אסור בתענית ויש שהוא מותר בהספד ואסור בתענית כמו שנזכר במגילת תענית והביאוה בגמרא בפרק שני מתעניו' (י"ז ע"ב) ואם חנוכה ופורים שהם מדברי סופרי' אסורי' וכ"ש חוה"מ שהוא מה"ת. ואע"פ שנהגתם להתענות ביום הושענא רבה אין מנהג איסור ראוי להתקיים כמ"ש בגמרא פ' א' מר"ה (ט"ו ע"ב) היכא דאיכא איסורא ונהוג מי שבקי' להו וכן כתב הרמב"ם בהל' שביתת עשור וכן כ' הרב זלה"ה בהלכו' תענית ובהל' יו"ט כי חולו של מועד אסור בהספד ובתענית ובירושלמי במס' תענית (פ"ב הי"ב) וכן במסכת נדרים (פ"ח ה"א) אמרו בכל מתענין חוץ משבתו' וימים טובי' ובראשי חדשי' ובחולו של מועד ובחנוכה ופורים כן מצאתי וכן בראשון מראש השנה (י"ח ע"ב) מעשה וגזרו תענית בחנוכה ואמר להם רבי אליעזר צאו והתענו על מה שהתעניתם:
בענין המול ימול לא אמר שום אדם שהוא חסר וא"ו אבל בפרק אין מעמידין (כ"ז ע"א) ובפ' התכלת (מ"ב ע"א) למדו מכאן שאין ערל מל שנאמר המול ימול ושם כתב רבינו שלמה ז"ל קרי בי' המל ימול כלומר מי שהוא מהול ימול אחרי' אבל הפילגשי' וביום כלות משה נמצאו מדרשות שהם חסרים אבל כבר כתב הרשב"א ז"ל בתשוב' שאין סומכין על אלו המדרשות לתקן הספרי' ומניחי' אותם שלמי' אלא בדבר שיוצא ממנו דין כגון בסכת בסכת בסוכו' או קרנת קרנת קרנו' וכיוצא בהן: