שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/פה
שאלה פה:
תנס. שאלת שמעון קדש את האשה בחוב שחייב לו ראובן במעמד שלשתן. ואח"כ בא ב"ח של שמעון לגבות מה שחייב לו ראובן לשמעון אם יהיו נפקעין הקדושין או לא:
תשובה: שאלה זו הי' לדעת הרמב"ם ז"ל שסובר שהיא מקודשת. אבל נרא' שהרי"ף ז"ל אין דעתו כן ותלוי במחלוקתן שאם יכול למחול המלו' ללוה אחרי מעמד שלשתן כמו מוכר שטר חוב וחזר ומחלו שהוא מחול שאם יכול למחול אינה מקודשת ואם אינו יכול למחול מקודשת אבל השאל' היא אם יש לה מקום אפילו נתן לה כסף בקדושיה ויש לו עליו מלוה בשטר בדקניתי ודאקני ומטלטלי אגב מקרקעי שמן הדין יכול בעל חוב לטרוף אותו ממון שנתן בקדושיה קודם שנתנו אם יכול לטרוף אותו אחר שקדשה ויתבטלו הקדושין אם לא. ומה שנרא' בזה הוא שאם המלו' הוא בעיר כשקדשה ולא מיחה בקדושין כבר מחל בזכותו שאפילו במקדש בטבעת שאולה אם השאילה לו על מנת לקדש בה את האשה הרי היא מקודשת מטעם זה כמו שהאריך בזה הרא"ש ז"ל בפסקיו כ"ש בזה שאין לו בכסף זה אלא שעבוד דודאי מחליה כיון שלא מיחה. וגם אם אינו בעיר ואינו ידוע שזה הכסף שנתן לה בקדושיה אם הי' ביד הלו' וחל שעבודו עליו אנו טוענין שאחר נתן לו זה הכסף לקדש את האשה על מנת שלא יחול עליו שעבוד המלו' דקי"ל טענינן ללוקח כדאיתא בפר' לא יחפור (כ"ג ע"א) ובפ' חזקת והחשש אינו אלא אם קדשה שלא בפני המלוה בממון הידוע לו ללוה בשעת הלוא' דודאי חל שעבודו עליה אם יוכל לטרוף אותו ויתבטלו הקדושין לגמרי וכבר כתבו הראשונים ז"ל דאע"ג דמן הדין יכול לטרוף אי כתב לה מטלטלי אגב מקרקעי בדקניתי ובדאקני כדאיתא בפ' חזקת (מ"ד ע"ב) כבר נהגו בתי דינין שלא לעשו' מעשה בזה משום תקנ' השוק. וכ"ש שאין לעשו' מעשה בזה משום תקנ' זיווג. וא"כ נפלו כל אלו השאלו':