שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/רלב
שאלה רלב:
עוד שאלת צבור הסכימו ביניהם שאם אחד מבעלי הוראה ינדה לאחד מבני קהלם כל זמן שלא הסכימו עמו יחידי הקהל שלא ינהגו בו נדוי רשאין הן בכך או לא:
תשובה: אם נדהו בדין נדויו נדוי וחייבין לנהוג בו נדוי ואם לא ינהגו בו נדוי הרי הם עוברים על דברי חכמים ושרי למקרי לכל חד מינייהו עברייאנא כדין כל העובר על דברי חכמי' כדאי' בפ' כירה (מ' ע"א) וחייב נדוי כמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה ובין שיהי' הנדוי מפני עבירה או מפני תביעת ממון או מפני כבודו חייבין לנהוג בו נדוי דגרסי' בפ' ואלו מגלחין (ט"ז סע"ב) א"ר חנינא ת"ח שנדה לכבודו נדויו נדוי דתניא מנודה לרב מנודה לתלמיד. מנודה לתלמיד אינו מנודה לרב. לרב הוא דאינו מנודה הא לכ"ע מנודה למאי אילימ' למילי דשמי' והא כתיב אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה' אלא לכבוד עצמו ואם נדהו מפני תביעת ממון אפי' נהג נדוי אין רשאין להתירו עד שיפייס את חבירו. ואם נדהו מפני עביר' רשאין הן להתירו אחר שינהוג נדוי כראוי ואפ"ה אמרי' התם (י"ז ע"א) אמתיה דבי רבי חזיתיה לההוא גבר' מחי לבנו גדול אמרה לי' ליהוי ההוא גברא בשמתא דקא עבר אלפני עור לא תתן מכשול. ואמרי' התם דלא נהגו חכמי' קלות ראש בנדויה שלש שנים ובההוא גברא (שם) דהוו סנו שומעניה דשמתיה רב יהודה ובעי ר' אמי למשרי לי' בתר דנח נפשיה דרב יהוד' לא שבקיה רב שמואל בר נחמני ואמר ומה שפחתו של בית ר' לא נהגו חכמים קלות ראש בנדויה שלש שנים יהודה חברנו על אחת כמה וכמה: