שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קפג
ענין קפג:
באמת שהרמב"ם ז"ל כת' שכותבין בכתוב' גרושה פלונית הגרושה כדי שלא יכשל בה כהן אבל לא מצאתי כן בשום מקום מהתלמוד גם באלמנה כתב שצריך לכתוב לה שהיא אלמנה ולא נהגו כן אפילו במקום שנהגו לכתוב גרושה ובכאן לא הנהגתי כן מפני ב' דברים.
האחד כדי שלא תתגנה על בעלה שיקראו בפני רבים פלונית גרושה שהרי גנות הוא זה שזה הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניסה.
והשני שאין לעשו' להם סימן (אלמנו') [גרוש'] שאם תתאלמן מזה וניחוש שלא ישאנה כהן.
שאם יארע כן הנושא אות' אם יבדוק בכתוב' זו ורוא' שאין לה אלא מאה יחקור עליה אם היא גרושה או אלמנה.
ואף אם יש לחוש שלא יאמרו אלמנה היתה ועכשיו ג"כ נתאלמנה.
לכל היא אסורה כעם ככהן שהרי קטלנית היא ולחששה רחוקה כזו אין לחוש שכל המתגרשת קול יש לה.
ואף ע"ג דאמרינן בפ' ב' דכתובו' (כ"ג ע"א) עבידי אינשי דמגרשי בצנעא היינו באשה שלא הוחזקה אשת איש ונתקדשה בצנעא ונתגרשה בצנעא.
אבל אשה שהוחזקה שהיא א"א ואח"כ נשאת בחיי בעלה.
הכל יודעין שלא התירוה לינשא אלא על ידי גירושין ושוב לא יכשל בה כהן.
ובגרושה מן האירוסין שכתובתה מאתים יש לחוש יותר וכן אני נוהג וכן אם נתגרשה ואח"כ נתאלמנה שאין הוכחה מתוך כתובתה: