שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קנח
תנם אל ה"ר שמואל חכים י"א
שאלה קנח: שאלת ראובן ושמעון ולוי אחים ראובן נשא אשה בארץ המערב במקום רחוק ושמעון נשא אשה בתנס ולוי נשא בארץ המזרח ומת שמעון בלא בנים ובא ראובן מארצו והניח שם אשה ובנים ויבם אשת שמעון ואח"כ מת ולא הניח בנים מיבמתו לאחר זמן מתה האשה זאת ובאו יורשי האשה לתבוע כתובתה וגם בא מורשה לוי וטען שזאת האש' עדין היא זקוקה ללוי והוא יורש כתובת' כדין אשה עם בעלה ובאלה השנים שעברו נשמע שמתו בניו של ראובן שהיו לו מאשתו ונסתפק הדבר אם נשאר' זקוקה וכשמת שמעון הניח בצואתו מעות להקדש וצוה ג"כ שימכרו כל הספרים שהניח ויקנה מהם ס"ת שיהא שוה כ"ה כפולו' ואם שמא לא יעלו הספרים כ"ה כפולו' שינתן השאר ממעות שהניח להקדש ביד אשתו והאשה כשמת בעלה נתנ' קצת מן ההקדש ונשארו בידה הספרים למכור ולקנו' בהם ס"ת ועכשו שמתה באו יורשיה והם תובעים כתובתה ואינם רוצים לקנו' ס"ת ונסתפק הדבר אם יש לה דין שומרת יבם שמתה שכ' הרמב"ם ז"ל בהלכו' נחלות (פ"ג ה"ט) שאפילו עשה בה אחד מן האחי' מאמר משפחת בית אביה יורשי' נכסי מלוג וחצי נכסי צאן ברזל ויורשי הבעל חייבין בקבורתה הואיל והם ירשו כתובתה או אם יש לה דין אלמנה שמתה בלא שבועה וכשמת בעלה הראשון הניח בידה יותר מכתובתה כפלים:
תשובה: אם כשמת ראובן הניח בנים מאשתו שבמערב אין ללוי זכות על נכסים אלו שכיון שייבם ראובן לאש' שמעון עוקרת זיקת לוי מעל יבמתו שהי' לו בה מכח שמעון והרי היא לראובן כאשתו לכל דבר שכן שנינו בפ' אשה שנפלו לה נכסים (פ' ע"ב) וכן בפ' החולץ (ל"ח ע"א) כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר וכשמת ראובן זכתה אלמנתו שהית' אשת שמעון בכתובתה והשאר הוא בחזקת בני ראובן שנשארו אחריו ואם מתו אח"כ ואין להם יורש אלא לוי אחי אביהן יירש אותם ואם קודם שמת ראובן מתו בניו שהיו לו מהאשה שבמערב א"כ נשארה אשת ראובן שהית' אשת שמעון זקוקה ללוי מכח נשואי ראובן ואם אח"כ מתה יבמתו הרי הוא בנכסים כדין שומרת יבם שמתה. ואם הדבר ברור שמתו בני ראובן אלא שהוא ספק אם מתו קודם אביהן ראובן או אחריו הרי יורשי האשה הם ודאי בירושת האשה ולוי היבם הוא ספק ואין לספק במקום הודאי כלום כדאי' בפ' החולץ (ל"ז ע"ב) ומה שצוה שמעון שימכרו הספרים ויקנו בהם ס"ת וגם הניח הקדישות ופרעה האשה קצתם ועכשיו יורשיה אינם רוצים למכור הספרים לקנות ס"ת הדין הוא שכיון שהנכסים הן מטלטלין ותפסה אותן האש' לאחר מיתת בעלה הרי הם בחזקת יורשיה בפרעון כתובתה ואם יש שם קרקעות כיון שלא נשבעה האלמנה ימכרו הקרקעות ויקנו ס"ת וישלימו ההקדישות זה הוא הדין. אבל אם הדבר הוא ברור אליכם שהיא כשהתחילה לפרוע ההקדישו' הי' דעתה להשלים מצו' בעלה אלא שקפצה עליה מיתה א"כ הרי היא זו כמי שהודית בשע' מיתה שנשארו בנכסי בעלה יתר על כתובתה לקיים מצותו וחייבין היורשין לקיים הכל אפי' מהמטלטלין ואם אין הדבר הזה ברור אין מוציאין מיורשיו כלום אלא בראיה ברורה שלא כל הימנו להקדיש נכסי' שהם משועבדים לכתוב' אשתו שאין הקדש מפקיע מידי שעבוד אלא הקדש שהוא קדוש קדוש' הגוף כהקדש מזבח והיורשים כיון ששטר כתובתה יוצא מתחת ידם והיא היתה תוספת במטלטליה הרי הם מוחזקים בהם כמוה ואין עליהם חיוב כלל מכח צואת שמעון והקהל שלא תבעו אות' ההקדשו' והס"ת בחייה אפסידו אנפשייהו ולא יפה עשו. ודע כי הרז"ה כ' בפ' כל הנשבעין שאם יש נאמנו' בשטר כתובתה שלא הפסידו היורשים מפני שלא נשבעה קודם שמתה וכן כ' הרשב"א ז"ל בתשובה: