שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קנו
שאלה קנו:
עוד שאלת קרקע שיש בו דין חלוקה בתים כנגד בתים והחצר ג"כ יש בו דין חלוקה אבל יש תשמישין שאינן מקבלין דין חלוק' כגון בור שאינו תוך החצר אבל דבוק בכותל ואל מי שיפול אותו צד בכותל יעלה הבור בחלקו וכן בית הכסא של כבוד קטן מהתחלק היאך יעשו אם דנין בתשמישין אלו דין גוד או אגוד או אם ישתמשו בו בשיתוף ואם לא ירצו להשתתף בשתוף אם תתבטל החלוקה מן הבתים ומן החצירו' בשביל התשמישין או אם דנין בכל הקרקע גוד וכן בתים עצמן שיש בהן דין חלוקה וכשחולקין במחיצה נמצא שהפתח יעמוד על חציו של בית ולא יהא נח לתשמיש כניסה ויציאה אם תתבטל החלוקה בשביל זה או כל א' יחוש לעצמו ויוסף ברוחב פתחו ואם אין דרך להוסיף לפי שהבי' הוא מובלע מצדדיו ואין לו מצר פנוי בחצר רק כשיעור פתח הבית וכן בפתח שער החיצונה הפונה לרשות הרבים אם אין רצונם להשתמש בה ביחיד אם יחלקו במחיצה ואם יפסד בזה הפתח אם תתבטל החלוקה בכל הקרקע בשביל זה ודנין בכל גוד או על כרחם ישתמשו שניהם ביחד ע"כ לשון שאלתך בלי פחת ויתר:
תשובה: מה שדנת שהבתים שבחצר מחלקין בית כנגד בית יפה דנת וכן כ' רבינו האיי ז"ל בתשובה שאפילו יכולין לחלוק כל בית ובית ויהי' בכל א' כדי חלוקה כיון שהם ראויים ליחלק בית כנגד בית במדה ובשוים אין חולקין אלא בית כנגד בית וכל א' יכול לכוף לחברו בזה. (הג"ה אמ"ה משמע מדברי התשוב' דוקא בתים כנגד בתים אבל לא עליו' כנגד בתים עיין תשובו' הריב"ש ז"ל). ולענין מה שנסתפק' אם תתבטל החלוקה בשביל הבור ובית הכסא או ישתמשו בהם בשיתוף. בזה נרא' לי דכיון שהבתים הם יכולין להחלק ואי אפשר לבתים בלא בור ובלא בית הכסא ותשמישין אלו הם תשמישין תדירין בכל יום שאי אפשר לחלוק אותם לימים ע"כ ישתמשו בתשמישין אלו בשותפו' (הג"ה וי"ל ג"כ שהעליו' בכלל בתים ממה שאמר ז"ל וא"א לבתים בלא בור ובלא בית הכסא: הריב"ש ז"ל בסי' ר"ח יראה מדבריו דיש היזק ראיה בחצר השותפין ועוד סובר שאינו דומה החצר למרחץ דבמרחץ יכולין להשתמש ביחד ובחצר לא ואית ליה דינא דגוד או איגוד) ודומים תשמישין אלו למרחץ (הג"ה נראה אינו שיהי' דין מרחץ ובית הכסא שוה שבי' המרחץ יכולין להשתמש בו שניהם אחד אבל בית הכסא אין יכולין להשתמש בו אלא זא"ז וזה ברור שלמה בה"ר שמעון ז"ל): (הג"ה להרשב"א ז"ל שאלת בתים שאין להם דין חלוקה דקי"ל דאית גוד או איגוד ואמר התובע גוד או איגוד באחד מן הבתים וטען הנתבע אית לי פסידא שלא יהא הנשאר ראוי או שלא יקפצו עליו קונים אלא אם תרצה לומר גוד או איגוד בכל הבתים הדין עם מי. תשובה הדין עם התובע אע"פ שכל בית ובית צריכין להם זה לתשמישו וזה לתשמישו אין זה בדין הנהו תרין אמהתא חדא ידעה למיפא ולבשולי וחדא למיעבד בוסתרקי דלית בהו דינא דגוד או אגוד (ב"ב י"ג ע"ב) דהתם היינו כשאומר גוד את זו ואני השניה או אגוד אני אותה ואתה השנייה אבל אם בא לומר באח' מהם גוד אותה או אגוד אני אותה אית ביה דינא דגוד או איגוד והנדון שלפנינו נמי אית דינא ע"ש סי' רנ"ג. וסברת רבינו המחבר ז"ל כדע' הרמב"ם ז"ל בענין מרחץ דלית בית דינא דגוד או איגוד וצריכא עיון נמרץ דמלשון הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכו' שכנים יראה דאי' ליה דינא דגוד או איגוד) שכ' הר"מ ז"ל בפ"א מהל' שכנים שמשתמשים בו בכל יום והסכי' עמו הרמב"ן ז"ל דלא דמי לעבד ובהמה שאפשר להשתמש בהם כל איש יומו וי"א שבבית המרחץ יש בו משום דינא דגוד או איגוד דבמתני' פ' השותפין (י"א ע"א) בית המרחץ תנן בהדי חצר ושדה ואינך אחריני ואכולהו אמרי' בגמ' (ב"ב י"ג ע"א) דדנין בהו גוד או איגוד ולפי דעת זו היתה מתבטל' חלוק' זו לגמרי כיון שאי אפשר לבתים בלא בית הכסא והרא"ש ז"ל נסתפק בזה הדבר אי דני' בי' גוד או איגוד אם לא משום דבפ' גט פשוט (קע"ב ע"א) תנן במתני' שני אחים אחד עשיר ואחד עני והניח להן אביהן מרחץ וכו' עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ. אבל דעת הרמב"ם ז"ל נרא' דלית בי' דינא דגוד או איגוד וכן ראוי לדון וה"ה לבי' הכסא ואם כן ישתמשו בו בשותפו' וכן מפני פתח שער החצר אין החלוקה מתבטל' וישתמשו בו בשותפו' ואפילו בחצר שאין בה דין חלוקה כ' הר"י מקרקושא שאין דנין בה דין גוד או איגוד וכן כ' הרא"ש ז"ל בתשובה וזה לשונו בחצר לא שייך בה דינא דגוד או איגוד לפי שאינו דבר העומד בעצמו אלא משמש הוא לבתים ואין בית בלא חצר וכיון שהבתי' מספיקין לשניהם צריכין הם להשתמש בחצר בשותפו' עכ"ל אבל מה שהוא מבטל החלוקה זו הוא מה שכתבת שכשיחלקו הבי' במחיצ' יחלק הפתח לחצאין ובזה ודאי דנין דינא דגוד או איגוד דכללא הוא דכל שאלו יחלק אין שמו עליו אין חולקים אותו ומעלין אותו בדמים כדאי' בפ' השותפי' (י"ג ע"ב) וזה הפתח אם פתח הבי' הוא זה ואם יחלק יפסד שמו ואין קרוי פתח ובית שאין לו פתח אין ראוי לדירה ואינו קרוי בית הילכך דני' בי' דינא דגוד או איגוד וא"ת ירחיב כל א' פתחו לא מצינו דין חלוקה אלא כמו שהוא עכשו לא אחר תיקון דהשתא מיהא לא חזי ואי אמר לי' אידך נתקין ליה למהוי ביה דין חלוקה מצי אמר ליה אידך לא מצינא דאטרח וכדאמרי' בריש ההוא פרקא (ז' ע"א ע"ש) בדיני אחריני וכ"ש היכא דלא אפשר בהאי תקנתא כגון בבי' המובלע בין בתים אחרים דא"א להרחיב הפתח דודאי דני' ביה דינא דגוד או איגוד ואין א' מהם יכול לכוף לחבירו להשתמש ביחד. שזה הוא דינא דגוד או איגוד ואם פתח בית שער הוא זה הפתח ישתמשו בשותפו':