שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קמה
ענין קמה:
בענין ריאה הסמוכה לדופן דק"ל כאבימי (חולין מ"ח ע"א) ובין יש מכה בדופן בין אין בה מכה בדופן חוששין לה ואמרינן עלה דמייתי סכינא דחליש פומה ומפרקינן לה אי איכא מכה בדופן תלי' וכשרה ואי לא טריפה.
ואמרי' עלה (שם) רב נחמיה בדיק לה בפשורי ורש"י ז"ל פירשה אאיכא מכה בדופן ולחומרא וכן דעת הראב"ד ז"ל בהשגות וכתב עלה הר"ן ז"ל דלא מחוור דרב נחמיה לאקולי אתא כדמוכ' בגמרא אלא אליכא מכה קאי וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכיון דרבינו אלפסי ז"ל השמיטה להא דרב נחמיה הוי ספקא דמילתיה הכי דאי איכא מכה כשרה בלא בדיקה ואי ליכא מכה לא מהני לה בדיקה כי כן הם דברי רבא לפי פשטה של שמועה.
וא"כ הוקשה לך מה שכתב הר"ן ז"ל שיש קצת גאונים ז"ל שלא התירוה אי איכא מכה בלא בדיקה וכתב הוא ז"ל שיש לחוש לדבריהם.
וקשיא לך האי סברא שהיה נראה לפי זה שהם סוברים דרב נחמיה דבדיק לה בפשורי אאיכא מכה בדופן קאי ותרי תמיה איכא במלתא חדא דמפרשי הא דרב נחמיה לחומרא ולא משמע הכי כדדחו לה קמאי ז"ל.
ותו דפסקי כרב נחמיה ושבקיה דרבא כדעתו של ר"ת ז"ל שלא כדעתו של הרי"ף ז"ל וכבר דחה הוא כל זה ואיך חששו בכאן לדבריהם.
ומה שנראה לומר בזה לפי דעתו ז"ל הוא שיש לקיים דעתן של גאונים אלו כשנאמר שכל עצמו של רבא לא הצריך סכינא דחלוש פומא אלא שא"א להכשירה בלא בדיקה וכן נראה ודאי שאם מפני חשש קריעת קרום הריאה לא היינו צריכין לסכינא דחליש פומא כמו שהן דוחקין עצמן המכשירים אותה בלא בדיקה כמו שכתב הר"ן ז"ל אלא ודאי משום דבדיקה היא צריכה להכשיר' אנו צריכים דחליש פומא וזהו פשטן של דברי רבא.
ואי איכא מכה היא ולא טריפה ולא מהני לה בדיקה אלא שרב נחמיה הי' בודק לה בפשורי ולא ק"ל כוותיה זהו דעתן של גאונים.
ואמת הם שא"א להכשיר' בלא בדיקה דכיון דק"ל כאבימי דבין ובין כך חוששין לה לא בא רבא אלא להכשיר' בבדיקה אי איכא מכה.
ולפסלה בלא בדיקה אי ליכ' מכה ורב נחמיה פליג ונקיט לה לקולא דבדליכ' מכה דוק' מכשיר בבדיק' ובדאיכא מכה אפשר דס"ל דכשרה בלא בדיקה ואפשר דלא פליג עליה דרבא בהא ומ"מ כרבא ק"ל כדעתו של הרי"ף ז"ל ולפי זה איכ' מכה כשרה בבדיקה דוקא ואם לא נהגו כן.
ואם ליכא מכה לא מהני לה בדיקה וטריפה: