שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/קמד
ענין קמד:
עוד בענין סכין ששחט בה טריפה דפליגי בה ר"א ורבינ' (חולין ח' ב') ומשמע דשחט כשרה ובא לשחוט בה א"צ כלום והקשית וכי יש פלוק בין דם כשרה לדם טריפה.
תשובתך בזה דלא משום דמא קאמרי אלא משום שמנינותא והכי מוכח בגמ' דגרסינן התם ולמאן דאמר בחמין משום דקא בלעא דהיתרא נמי קא בלעא מאבר מן החי ומתריצינן אימת קא בלעא לכי חיימא אימת קא חימא לכי גמרה שחיטה ההיא שעתא היתרא היא.
וא"ת ולמה ניחוש לשמנינותא ולא ניחוש לדמה אפי' בכשרה.
כבר פי' רש"י ז"ל דאבליעת דם לא חייש שהסכין קשה ואין הדם נבלע בה אלא שמנונית שנבלע ברך ובקשה.
ודין סכין ששחט בה כשרה מפורש הוא בפ' כל הבשר (קי"א ע"ב) דגרסי' התם סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח וכו' ודין סכין של עכו"ם לחתוך בה צונן מפורש בסוף עבודה זרה (ע"ה ע"ב) הסכין שפה והיא טהור'.
ומה ששאלת בסכין של עכו"ם אם דינה כסכין שכחט בה טריפה לענין זה אם לא.
זה ודאי שאלה היא ולפום צורתה דשמעתא מסתברא לי דהא ודאי חדא היא ותלמודא (שם ח' ע"ב) דנקיט דינא דשחט בסכין של עכו"ם בדיעבד אי בעי קליפה אי סגי בהדחה ה"ה לכל סכינא דאיבליעא מאיסור' אלא שתפס לו היותר רגיל ויותר מצוי ובכל מקום כשמזכיר כלי הבלוע מאיסור קרי ליה כלי של עכו"ם ובתר דאידכר פלוגתייהו דאמוראי בדיעבד נקיט ליה דינא דסכין ששחט בה טריפה מאי תקנתא לכתחלה אי בעי לשחוט בה ומשום הכי נקט לה הכי ולא נקיט לה בסכין של עכ"ום שאין רגילים להשתמש בכלים בלא הכשר.
אבל הטבח רגיל לשחוט בסכין א' כשירות וטריפות וקא איירי תלמודא בדין הכשירה אי בעי חמין אי סגי בצונן זה נ"ל בזה.
ויש מפרשי' שמחלקין בין סכין של עכו"ם לסכין ששחט בה טריפה דסכין של עכו"ם בלע הרבה ומשום הכי קאמר רב קולף ואפי' מאן דאמר מדיח אצטריך לטעמא דאיידי דטרידי סימנין למפלט לא בלעא וסכין ששחט בה טריפה לא בלעא אלא חדא זימנא ומשום הכי איפסיקא דאפילו בצונן ול"ק הלכתא אהלכתא.
ואיכא מאן דפריש דלשחוט בה זה וזה שוין משום דבית השחיטה רותח ולא שנא בלע הרבה ול"ש בלע מעט וכי קאמרי' בסכין ששחט בה טריפה דמדיחה בצונן היינו לחתוך בה צונן דמ"ד מדיחה בחמין גזר דילמא אתי לאישתמושי בה בחמין ומ"ד מדיחה בצונן לא גזר וק"ל כותיה ולפי פיר' זה לאו בבא לשחוט בה עסיקינן דבבא לשחוט בה לא סגי הדחה בצונן.
וכבר ראית מה שכתב הר"ן ז"ל בשם רש"י ז"ל שיש חלוק בין בליעת סימנין מהסכין ובין בליעת הסכין משמנוניתא דטריפה שהסימ' רכין הם לבלוע ומשום הכי בעי קליפה והסכין היא קשה לבלוע ומשום הכי סגי בהדחה ונכון הוא.
ומ"מ צריכין אנו למה שפירשתי אמאי נקט חדא בסכין של עכו"ם וחדא בסכין ששחט בה טריפה וכבר פירשתיו יפה.
ובענין סכין ששחט בה כשרה לא רציתי להאריך ולא בשאר דיני סכין של עכו"ם כבר הראיתי לך מקומותיהם עיין עליהם ולא כתבתי אלא הצריך לפי שאלתך: