שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/כג
ענין כג:
ועל הרביעית אם מה שכתב בנסח קבלתו שהוא מקבל על עצמו לגרש את האשה ההיא אם הוא ריח הגט הפוסל בכהונ' אם לא.
בזה אני אומר שאין זה ריח הפוסל בכהונה שאפי' כתב לגרש את אשתו ונמלך ולא גרשה לא קי"ל כב"ש דאמרינן שפסלה לכהונה ולא עוד אלא אפי' מסרו לה על תנאי ולא נתקיים התנאי קי"ל כב"ה שלא פסלה לכהונה כדאי' בפרק הזורק (פ"א ע"א) וריח הגט הפוסל בכהונה הוא המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם דקי"ל שאין גט זה מתירה להנשא דבעי' כריתות דבר הכורת בינו לבינה וזה כיון שאינה מותרת לכל אדם אכתי אגידא ביה ולאו כרות גטא הוא אפ"ה לכהונ' אסור' ודייקי לה מקרא דכתיב ואשה גרושה מאישה משמע דאפי' לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה וזהו ריח הגט הפוסל בכהונה והכי אמרינן (התם) בפ' (הזורק) [ר"ג] (נ"ב ע"א) וריש פ' המגרש (פ"ב ע"ש) וביבמו' פרק האשה קמא (צ"ד ע"א) וכן כתב הרמב"ם ז"ל בריש פ"י מהל' גרושין ונתפרשה השאלה הרביעית: