שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קסב
ענין קסב:
ויצא לנו מכל זה לענין הנדון שבפנינו שאין אומרין בו דינא דמ"ד חדא שאין זה מחקי המלכות למנות שופט ישראל לדון איש ליהודי אחיהו וכל שאינו מחקי המלכים דינייהו ביה לאו דינא הוא וכמ"ש בחלק ראשון ועוד שזה ענין שחדשו המלך לפי שעה במקום אח' ולאיש א' שהוא לא תקן שיהא חק ומשפט מיום זה ואילך יקימו להם היהודים שבארצו אלא שהוא רצה לברור להם יחיד אחד להיות דיין וכל כיוצא בזה אין בו משום דינא דמלכותא דינא וכמ"ש בחלק הנזכר.
ועוד שאפי' מה שנהג באומתו מברירת דייני' אינו מחמת דינא דמלכותא דינא אלא מפני חיוב דתו שהוא מחייבו להעמיד שופט והוא יש לו רשות לברור איזה שירצה ושידע שהוא ראוי אבל שיהי' מחוייב מדין המלכות לברור שופטים זה אינו וכמו שביארתי בחלק הנז' וכיון שכן היאך אפשר לומר שברירה זו תהא קימת משום דינא דמלכות' יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.
ועוד שהוא מעניש ממון לעובר על דברי הדיין אשר בירר וזה ממה נפשך בטל הוא ואין לו על מה שיסמוך שאם רוצה לדון בדין תורה אין על מאן דלא ציית דינא חטא משפט עונש ממון ואם רוצה לדון בדיני מלכותו אין על העובר על דברי השופט עונש ממון א"כ על מי נסמוך לומר שדינו דין בזה וזה ברור היטב.
ועוד שכיון שיש חשש איסור בדבר אין מקום לומר דינא דמ"ד וכמ"ש בחלק הראשון והשלישי וכמו כן אם יש בזה המינוי ענין שהוא כנגד תקנות הצבור א"א להעמידו משום דינא דמ"ד שהרי תקנות הצבור יש בהם עונש חרם ואסור לעבור על החרם וכמו שביארתי בסמוך וכיון שאין לדון בנדון שלפנינו משום דינא דמלכותא דינא הרי הענין מסור לדינו הראוי לו ע"פ התורה והנהגת הצבור כאשר בתחלה ואין הרמנות המלך מעלה ומוריד בזה הנדון כלום.
ע"כ כתבתי בזה הענין ולפי שנשתנו הענינים לטוב אחר זה לא כתבתי יותר.
וגם העלמתי זה ולא הראיתיו מפני הכבוד ומפני דרכי שלום: