שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/קנז
שאלה קנז:
עוד שאלת תבאר לנו אם חל ראש השנה באחד בשבת אם נאמ' ותודיענו שיש לגמגם בדבר מפני שיש בנוסח הברכה הזכרת מועדים ואני אומר דמאחר דקי"ל כרב ושמואל (ברכו' ל"ג ע"ב) דתקינו לן מרגניתא בבבל ותודיענו בכל יו"ט תקינו שאל"כ כמו שתקנו בשאר יו"ט הו"ל לתקוני בר"ה מילתא אחרינא ועוד דמועד הוא לגבי אכילה ושתיי' כמו שמפורש בעזרא והוא כתוב בתורה בפ' מועדות ועוד י"ל דסדר הבדלו' הוא מונה:
תשובה: איני חושב שנסתפק שום אדם בעולם שלא להבדיל בתפלה במוצאי שבת לראש השנה דודאי על הכוס צריך להבדיל דהא כללא הוא בשלהי פ"ק דחולין (כ"ו ע"ב) דתנן התם כ"מ שיש תקיעה אין הבדלה וכ"מ שיש הבדלה אין תקיע' י"ט שחל להיו' ע"ש תוקעין ולא מבדילין במ"ש מבדילין ולא תוקעין כלומ' אם חל י"ט במ"ש מבדילין ולא תוקעין וכיצד מבדילין בין קדש לקדש פי' שכשהנכנס הוא יותר חמור מהיוצא צריך לתקוע לבטל העם ממלאכת אוכל נפש וכשהנכנס הוא יותר קל מהיוצא מבדילין ובהאי כללא אפי' ר"ה איתיה דודאי י"ט של ר"ה אפי' י"ט ראשון קיל משבת דהא הותרה בו מלאכת אוכל נפש ומבדילין ממ"ש לי"ט של ר"ה ובודאי בין בכוס בין בתפלה מבדילין וכן פרש"י ז"ל גבי הא מתני' והדבר מוכרע הוא שכיון שיש בו הבדלה כי היכי דאית' בכוס הכא נמי אית' בתפלה תדע דמעיקרא תקנת הבדלה בתפלה היתה כדאיתא בפ' אין עומדין (ל"ג ע"א) וכשהעשירו קבעום על הכוס וכשהענו קבעוה בתפלה א"כ כיון שמ"ש לר"ה צריך להבדיל כדמוכחא ההיא דחולין וכדכתיבנ' כשלא היו מבדילין על הכוס היו מבדילין בתפלה א"כ אין ספק שיש נוסח הבדלה במ"ש לר"ה בתפלה ובזה אין ספק ולא מצינו שהוזכ' בגמ' נוסח אחר אלא ההיא מרגניתא דתקינו לן רב ושמואל ויש לנו לומ' שבכל המועדות נתקנה ואפי' לר"ה שאל"כ הי"ל לתקן נוסח אחר ואפש' היה לומ' שאותו הנוסח בעצמו שתקנו בשאר יו"ט תקנו לר"ה אלא שצריך לקצר ממנו מה שהוקשה לבני מקומכם ויהי' הנוסח כך ותודיענו וגו' ותלמדנו ותתן לנו וגו' ותבדלינו וגו' ותתן לנו את יום הזכרון וכו' ואין בזה משום מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר דאמרי' בפ"ק דברכו' (י"א ע"א) שכבר כתבו המפרשים ז"ל שלא נאמר אותו כלל אלא בנוסח הפתיחות והחתימות ובמה שהוא מחיוב להזכיר בברכה או שלא להזכיר אבל באמצע הברכה מאריך ומקצר לפי הענין ובברכת הבדלה אע"פ שהוא צריך להזכיר סדר הבדלות אבל סדר קדושות אינו צריך ומ"ש לחול יוכיח אבל אין צורך לזה כלל שאע"פ שיום הדין הוא רגל הוא לענין אבל ומ"ש בפ' בכל מערבין (מ' ע"ב) דלא קרי רגל היינו לענין ראיה בעזרה וי"ט הוא נקרא בגמ' י"ט של ר"ה שני י"ט של ר"ה ומועד הוא דהא ר"ח הוא ור"ח איקרי מועד כדאיתא בערכין (יו"ד ע"ב) ובפ"ק דשבועות (יו"ד ע"א) ובפ' בתרא דתעניות (כ"ט ע"א) ובפ' כיצד צולין (ע"ז ע"א) ובראשון מר"ה (י"ט ע"א) אמרי' על יום שלאחריו תיפוק לי' דה"ל יום שלאחר ר"ח ומקרא קדש כתוב בו בתורה וימי שמחה הם למאכל ומשתה וללבוש לבנים ולגלח וכדגרסינן בירו' בפ"ק דר"ה (ה"ג) כתיב כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו' ר' חמא בר תנינא ור' אושעיא חד אמר איזו אומה כאומה זו בנוהג שבעולם אם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל שערו שאין יודע האיך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן לובשים לבני' ומתעטפים לבנים ומגלחין שערם ואוכלים ושותים ושמחים וגו' ובויקרא רבה נמי אית' וגו' גם הגאון רבינו האיי ז"ל היה גוער במתענין בו לפי שכך כתוב בעזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם ור"ה היה. וכן בספר המנהיג כתוב שצריך לומ' ותתן לנו ה' אלהינו באהבה ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום הזכרון הזה ואת י"ט מקרא קדש הזה ופירש הטעם משום דקי"ל כר"ג (מ"ק י"ט ע"א) דר"ה ויו"הכ כרגלים לענין אבל וכולהו מועדי ה' מקרא קדש מיקרו. וכתב שכן מנהג ספרד. עוד כ' שיש חותמין בר"ה והנחילנו בשמחה ובששון מועדי קדשיך ואין בזה שינוי מטבע של ברכות עכ"ל ואע"פ שבדבר זה נשתנו המנהגות אבל בותודיענו לא שמענו שינוי מנהג אלא שכלם אומרים אותו במטבע אחד בכל מ"ש לי"ט ואין גמגום בדבר מפני הזכרת מועדי' בנוסח הברכה. וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' תפלה שאין שינוי בין ר"ה לשאר י"ט בנוסח ותודיענו וכ"כ בס' ארח חיים וכתבתי זה חזוק לדבריך ואם אינן צריכין חזוק אלא שמה שכתבת בזה דסדר הבדלות הוא מונ' שטפא בעלמ' הוא אע"פ שראיתי מי שכתב כן דבפ"ק דחולין (כ"ו ע"ב) דאמרי' הכי לא אתמ' אלא לענין שאם חל י"ט באמצע השבת שהוא צריך להזכיר בכלל הבדלות בין יום השביעי לששת ימי המעשה אע"פ שאין היום יום שביעי לפי שסדר הבדלו' הוא מונה דהויא הך הבדלה כהבדלת ישראל לעכו"ם ושאר הבדלות הוא מזכיר אבל להזכיר זמני ששון וגו' שאינו מכלל ההבדלות אלו לא היה ר"ה זמן ששון ורגל ומועד וחג היה ראוי לשנותו שאינו צריך להזכי' סדר קדושות אלא א"כ נאמ' בזה מה שאמר בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג) (כל) [על] ששאלו שם מהו לומ' אבינו רוענו זוננו בשבת. פירוש דמספקא להו אי מתסר משום שאלת צרכים בשבת והשיבו דשרי משום דטופס ברכות כך הוא והכא נמי נימא דטופס ברכות כך הוא אבל א"צ (לשטתו) [לשנותו] דכולהו איתנהו ביה וכדכתיבנא: