שו"ת חתם סופר/יורה דעה/קלח
שלום לידידי הרבני המופלא מהו' יואל נ"י. על דבר מה שנמצא כתוב בספר "באר היטב" ליורה דעה סימן קע"ט, בשם צוואת ר"י חסיד "שיש סכנה לבונה אבנים וגם לבונה בית במקום שלא היה שם בית מעולם ואמרי אינשי להניח בהבית תרנגול זכר ונקבה ולשוחטם שם" ונדמה למעלתו כדרכי האמורי.
ואני אומר: החוששים לדברים אלו שנאמרו משמו של הגאון ז"ל דימו שאם יניחו שם זמן מה זוג תרנגולים חיים הנקראים "גבר" הוי להו ה"גברים" האלו הדיורים הראשונים שבבית. ובשחיטתם היינו מיתתם ובזה כבר מתו הדיורים הראשונים שבבית, והמה פדיון נפש בעלי הבית, דוגמת הכפרות שנוהגים אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים האלו וכיוצא בהם כלל, דברים שלא הוזכרו בש"ס ופוסקים... ואולי בבונה בית אבנים שלא לצורך להרחיב לו משכנות בחו"ל ולהתייאש מן הגאולה בכיוצא באלו - הרי בנינו סכנה, ואינם מצוה להגן והוא הדין נמי, המרחיב דעתו לבנות במקום שלא היה שם בית כדי להוסיף ישיבת חו"ל דידיעת ההפכים איכא: כי היכי דאיכא מצוה בארץ ישראל בבתים... משום ישוב א"י (ערכין ח, ט,) הוא הדין בהיפוך בחו"ל אבל בעוונותינו הרבים באורך הגלות כי לא נשא הארץ לשבת אותנו וישמחו אלי גיל כי ימצאו מקום פנוי לבנות עליו בית ומצוה רבה נמי עביד, להמציא מקום דירה לשה פזורה עד ישקיף ה' וירא... לדעתי איכא מצוה וכדי להגן... נראה מזה שהיו בני גולה מצפים לישועת ה' בהרף עין והיה בעיניהם כחטא ועון לבנות בתים ולנטוע כרמים בחו"ל עד שנאמר להם מירמיה עפ"י ה' שאין תשועתם ממהרת קודם ע' שנה... ומינה: גאולתינו העתידה שנסתם קיצה, וכל יומא זמנה הוא נתבונן מזקינינו שלא לבנות בתים ולנטוע כרמים כנ"ל אך כל זה לבנות ללא צורך אבל צרכינו מרובים וישיבתינו מצער והגלות ארוך עלינו נראה דאין להקפיד בכיוצא בזה