שו"ת חתם סופר/יורה דעה/סימן שט
יראה בנחמה בעיר ה' שמה ה"ה י"נ הרב המא"הג המופלג בעל פיפיות תל תלפיות כבוד קש"ת מהו' בצלאל ני' דיין מו"ש דק"ק פראג יע"א:
תחלת דינו על ד"ת נועם אמרותיו מה שהקשה אדם קשה כברזל כבוד פר"מ בסוגי' חולין קל"ד דאמרי' פרה בחזקת פטורה וק' לי' לפר"מ מסוגי' דיבמות צ"ט כהנת שנתערבה ולדה בולד שפחתה שפטורי' ממתנו' ומאי חזקת פטורה איכא התם וניחא לי' דהכא נמי לא בעי' חזקת פטורה אלא משום דאיכא חזקת חי בפרה מתנגדת לחזקת ממון דבעלים אבל בעלמא הממע"ה ועפ"י מ"ש הפלתי ס"סי ס"א בזה ודבריו פח"ח הוצק בשפתותיו:
ואעתיק דבר א' ממשנתינו פרה בחזקת פטורה קיימא פשטות הסוגי' משמע דנהי בכל מקום ממון בחזקת בעלים מ"מ אמר רחמנא צדק משלך כל ספק שיתילד תתן מספק לכהני' ועניים ועיין ר"ן ריש נדרים ומשני הכא הש"ס היכא דאיכא גם חזקה לסיועת הבעלים לא אמרה רחמנא אלא בספק שקול [ואידך קמה בחזקת חיובא הוא לאו דוקא] ונוראות נפלאתי בתשו' א' על דברי הגה' מרדכי ס"פ הזרוע דמקשה אמאי לא נימא גבי קמה מרוב דתבואת הבעלים פריש ותי' דכתי' עני ורש הצדיקו צדק משלך וק' היינו דוקא בספק שקול אבל אפי' נגד חזקת פטורה דפרה לא אמרי' מכ"ש נגד רובא דאיתא קמן ושוב מצאתי שעמד בזה באבני מילואים שבס' טורי אבן שלהי ר"ה דף י"ד ע"ש ויש לומר דס"ל למרדכי דש"ס מיירי בפרה שנשחטה בחצי היום ובזה אין ספק רק הספק בזמן טבילת הגר וא"כ איכא תרי חזקות לבעל הממון חזקת פטורה בפרה וחזקת גוף גיותו של הגר ונימא השתא הוא דאגייר וב' חזקות עדיפא מרובא להריב"ש ע"כ אין כח בעני ורש הצדיקו לדחות ב' חזקות אבל רובא לחוד דחי ודוחק דפשטות משמע אפי' ברור שנתגייר בחצי היום והספק בשחיטת הפרה ואיכא חזקת חי להפרה וכמ"ש גם בפלתי ס"סי ס"א ואפ"ה אתי החזקת פטורה ודחי לי' ולא מהני עני ורש הצדיקו ועוד הארכתי [עיין לעיל סי' ר"מ] עכ"ל לעניננו:
ואומר לענין ק' חמורה דפר"מ ודאי מי שיודע שהוא ישראל ובע"הב ועליו מוטל מצות עני ורש הצדיקו א"כ כל ספק שמתילד בממונו הרי הוא לכהן ולעניים דרחמנא פקדי' להחמיר בספיקא ולהצדיק נפשו אך אם ספק אם עליו צוה ה' עני ורש הצדיקו או לא כגון ספק אם הוא כהן נוטל מתנות או בע"הב ונותן מתנות לא שייך לומר צדק משלך כי על זה אנחנו דנין אם עליו המצוה או לא אם כן המוציא מחברו עליו הראי' ומיושב ק' פר"מ: פ"ב ער"ח אב קפ"ל: משה"ק סופר מפפ"דמ: