פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

=כלל צהעריכה

סימן אעריכה

שאלה ראובן תבע משמעון גזלת כרמי ואכלת פירותיו שתי שנים ועוד שהפסדת עיקר הכרם במה שלא עבדתו כראוי ושמעון כופר הכל אם אין לראובן עדים ישבע שמעון ויפטר ואם יש לו עדים ישלם לו הענבים של שתי שנים כפי מה שישבע שמעון ששוו בשעת הבציר והפסד הקרקע לא ישלם דקרקע אינה נגזלת ואומר לו הרי שלך לפניך.

יקבל החכם את תשובתו מה שכתבת דהגוזל שדה ואכלה שאינו משלם פירות שאכל והבאת ראיה מהתוקף ספינתו של חברו (ב"ק צ"ז) דהיכא דירד לה אדעתא דגזלנותא דאינו נותן אלא פחתה דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה אין הנדון דומה לראיה דודאי מטלטלין שהן נגזלין ועשה בהן שינוי קנאם והשבח הוא שלו כגון (ב"ק צ"ג) גזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאו בגדים אינו משלם אלא כשעת הגזלה וכן פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה אבל קרקע שאינה נגזל ותמיד היא עומד בחזקת הבעלים וברשותם דאם שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך וכן עבדים והזקינו משלם כשעת הגזלה דברשות בעלים נשטפה וכי היכי דלטובת הגזלן מוקמינן להו ברשות הבעלים הכי נמי לחובתו והפירות שגדלו על הקרקע של הבעלים הם והגזלן נכנס לתוך רשות הבעלים וגזל פירותיהם וחייב לשלם להם וכן חייב ליתן לבעלים שכר העבדים וראיה לדבר מההוא דפרק הגוזל קמא (צ"ז) וסבר רב עבדא כמקרקעי דמי [והא אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור ואי אמרת עבדא כמקרקעי דמי] אמאי פטור פירוש כיון דמקרקעי דמי ואינו נגזל ברשות הבעלים הוא עומד ואמאי פטור מלשלם שכר פעולת העבד אבל אי כמטלטלין דמי ניחא ליה שהוא פטור ומשני לא צריכא דעבד ביה שלא בשעת מלאכה כי הא דהדר בחצר חברו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר ומוקמינן לה בפרק שני דב"ק (כ"א) בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דהוה זה אינו נהנה וזה אינו חסר או לא קיימא לאגרא ועביד למיגר דהוה ליה זה נהנה וזה אינו חסר אבל אי קיימא לאגרא בין גברא דעביד למיגר ובין לא עביד למיגר מעלה לו שכר ובעבד נמי בשעה שאין הבעלים עושין בו מלאכה פטור דהיינו כבית דלא קיימא למיגר אבל בשעה שהבעלים עושין בו מלאכה חייב ליתן לו שכר פעולתו וכן בשדה נמי חייב ליתן לו כמו יורד לשדה חברו שלא ברשות דשמין לו וידו על התחתונה.

ועתה אבאר דין גזל קרקע כך הוא האמת דשלש עברות הן בענין גזל הראשונה במחשבה שמתאוה בלבו לממון חברו והשניה בדבור שמדבר אלו היה אותו הממון שלו והשלישית במוציא מחשבתו ודבורו לפעל והולך וגוזל ממון חברו מטלטלין משנוטלן ומוציאן מרשות הבעלים ומביאן לרשותו אז נגמר הגזל ובמקרקעי לא שייך כי נתמעטו מכלל ופרט גבי אשם גזלות ומשם למדו חכמים שאם שטפה נהר או גזל עבדים והזקינו אומר לו הרי שלך לפניך הילכך אם גזל שדה ולא חרשה ולא זרעה או גזל בית ולא נשתמש בו אין כאן בל תגזול כי ברשות בעלים הם עומדים אעפ"י שמנע את הבעלים מלהשתמש בקרקע שלהן גרמא בניזקין הוא ואינו חייב לשלם לבעלים כלום [אבל אם אכל הגזלן הפירות של השדה עובר משום בל תגזול כי ברשות הבעלים גדל ואם כן נשתמש בבית ולא העלה שכר לבעלים ועובר] משום בל תגזול ועתה נסתלקו כל קושיותיך ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


סימן בעריכה

עוד ילמדני במה שפסק רבינו גרשום על גוי אנס שאנס ביתו של ישראל ולקחו ישראל ממנו שבעל הבית יתן ללוקח מה שההנהו פרוש לי מה רוצה לומר מה שההנהו אם רצה לומר כפי הוצאתו להוציאו מיד הגוי ואם ההוצאה היתה יתרה על דמי המקח כגון שהיה הגוי אוהבו ומוזיל גביה אם צריך ליתן כפי מה שהיה צריך להוציא או דוקא כפי מקחו או אם הגוי נתנו לישראל בחנם אם נאמר אי לאו דעבד ליה ניח נפשיה לא הוה יהיב ועוד יודיעני אם הבית היה רעוע וסתרו הלוקח ובנאו אם הלוה צריך ליתן לו כל יציאותיו ונראה דלא דמי לההיא דהיורד לתוך חורבתו של חברו ובנאה שלא ברשות דפסק רי"ף דבעל קרקע מצי א"ל טול עציך ואבניך.

תשובה דע כי מה שההנהו הוא עד כדי דמיו אם הוציא בו כל כך כדאמרינן (ב"מ צ"ג) גבי רועה שהיה לו לקדם ברועים ומקלות עד כדי דמיהן משום כושרא דחיותא אבל יותר ממה שהוציא עליו לא יטול כיצד הלה עושה סחורה בביתו של זה אפילו בחנם יש שהיו רוצים להחזירו ודמוהו למבריח ארי ואם נתן לו בחנם יחזירנו בחנם ולא ידעתי לשום שום חלוק בין זה ובין היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות ואם טעה והיה סבור שהוא שלו בשביל זה לא יפסיד האחר איבעי ליה למטען אכתפיה קבא דקמחא וליזיל לבי מדרשא לשאול הדין.