פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

כלל לזעריכה

סימן אעריכה

שכתבת שנהגו במקומך לארס נשים ולהתיחד עמהם ולדור ביחד בלא חופה ובלא ברכה מנהג רע הוא זה וחייבין הקהל לבטלו כי אמרו רז"ל (כלה פ"א) כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ועוד ידעתי כי הם בועלי נדות דאורייתא כי הן בושות לטבול כל זמן שלא הכניסה לחופה וחטאת הקהל היא אם לא יבטלו הרעה הגדולה הזאת.

ואת אשר כתבת דפעמים מתות תחת ארוסיהן ובאין לדין על עסק ירושתם ונסתפקת אם יירשנה ארוסה אף על פי שלא נכנסה לחופה כיון שהיא מיוחדת לו.


תשובה כיון שדר עמה בבית הויא כאשתו לענין ירושה כדאמרינן בכתובות (מ"ח) נכנסה עמו לחצר סתם חצר דידה לנשואין אוכלת בתרומה אם הוא כהן ואם מתה יורשה אעפ"י שלא הכניסה לחופה כי הייחוד ברשותו היא החופה וברכת חתנים אינה מעכבת ואמרינן נמי בפרק מי שמת (קמ"ו) אמר רב יהודה אמר רב מעשה באחד שאמרו לו אשתו תותרנית היא ונכנס אחריה לחורבה לבודקה ואמר לה ריח צנון אני מריח בגליל אמרה ליה מאן יהיב לן מכותבות דיריחו ואכלנה ביה נפל עלה חורבה ומתה ואמרו חז"ל הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה אם מתה אינה יורשה ופירש רבינו יעקב ז"ל דארוסתו היתה והחורבה היתה שלו והוא היה טוען שנכנס עמה לשם נישואין אם לא ימצאנה תותרנית ולא מצאה בעלת מום והרי היא אשתו וזכה בירושתה ואמרו חז"ל הואיל וכניסתו היתה כדי לבודקה לא חשבינן להך כניסה נישואין ואינו יורשה אעפ"י שרשב"ם ז"ל פי' פירוש אחר כמה קושיות הקשו עליו ופי' רבינו יעקב ז"ל הוא עיקר (ב"ב קמ"ו תוספות ד'ה נכנס) הילכך כיון שנתיחדה עמו בבית היא כאשתו לענין ירושה אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.


סימן בעריכה

שאלה הא דאמרינן בתולה נשאת ליום רביעי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לב"ד כמה זמן יש לבעל לטעון טענת בתולים להפסיד כתובת אשתו ואם לא יטעון עד אותו זמן משם ואילך לא תועיל טענתו ואפילו שיתברר הדבר לבית דין שלא נכנסה בתולה לחופה הוא מקבל על עצמו כתובה כבתולה.


תשובה שאלתך יש לפרשה על שני דרכים אם שאלת על מי שנשא אשה ונשתהה עמה זמן ואח"כ טען ואמר בעלתי עכשיו ולא מצאתי בתולים בהא פליגי ר"מ ורבי יוסי דתניא (יבמות קי"א) טענת בתולים כל ל' יום דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר נסתרה לאלתר ולא נסתרה אפילו אחר כמה שנים רבי מאיר סבר אפילו נסתרה עמו והוא אומר עכשיו בעלתי ולא מצאתי בתולים [נאמן שעד שלשים יום כופה אדם את יצרו ומעמיד את עצמו מליבעל אבל אם שהה יותר משלשים יום ואומר עכשיו בעלתי ולא מצאתי בתולים] אינו נאמן דודאי שקורי קא משקר ואמרינן שמתחלה בעל ומצא בתולים והשתא שונאה ושם לה עלילות דברים ולא אמרינן שיהא נאמן עכשיו לומר בעלתי ולא מצאתי בתולים ומה ששתקתי כי היה בדעתי לסבול מה שהטעתני ונשאת לי בחזקת בתולה ועתה עלה בדעתי שאיני רוצה לסבול ואני רוצה לפחות מכתובתה משום דאמרינן דאנן סהדי דמי שאינו מוצא בתולים אינו שותק אלא צועק ומפרסם הדבר לאלתר אי נמי אנן סהדי דטפי מתלתין יומין לא מוקים איניש אנפשיה הלכך לא מהימנין ליה במידי דאמר איהו אוקי אנפשיה אפילו על ידי מגו דהוי כמו מגו במקום עדים ומגו במקום עדים לא אמרינן רבי יוסי אומר נסתרה לאלתר פירוש אם הוא טוען לאלתר בעלתי יכול לטעון טענת בתולים אפילו לא גילה הדבר עד יום כניסה שמצא בית דין אבל אם ביום כניסה אמר לא בעלתי לאלתר אלא השתא הוא דבעלתי ולא מצאתי בתולים לא מהימן דודאי שקורי קא משקר דלא מוקי איניש אנפשיה אלא בעל ולא מצא בתולים מרתח הוא דקא רתח עלה ואפילו במגו נמי לא מהימנינן ליה מהאי טעמא דפרישנא לעיל אליבא דרבי מאיר דהוי כמו מגו במקום עדים דרבי יוסי סבר לא מוקי איניש אנפשיה אלא בעל לאלתר והאי טעמא עיקר אבל טעם הראשון שכתבתי דמי שאינו מוצא בתולים אינו שותק אינו מחוור כל כך דהא חזינן דחיישינן לאיקרורי דעתו ומטעם זה תקנו שיהא בתולה נשאת ליום רביעי כדי שישכים לבית דין ולא תתקרר דעתו ויתפייס ומיהו איכא למימר אף על גב דאי חיישינן לאיקרורי דעתו היינו שיתפייס וישתוק לעולם אבל שיתפייס לאלתר ויצעק לאחר זמן מילתא דלא שכיחא הוא יותר והעושה כן כיון דמלתא דלא שכיחא הוא קרוב הוא הדבר לתלות שמצא לה בתולים ועתה נתעוררה שנאה בלבו ואמרו חז"ל דלא להימניה אלא משום דחזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה והיכא דטוען פתח פתוח מצאתי או טענת דמים ונאבדה המפה הילכך היכא דאיכא סברא דמשקר לא מהימנינן ליה כללא דמילתא אם שאלת היכא דנסתרה עמו ולאחר זמן אמר השתא הוא דבעלתי ולא מצאתי בתולים לא מהימן דקיי"ל רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי הילכך אינו נאמן ואם שאלת אם בעל לאלתר ושתק ולאחר זמן טען טענת בתולים עד כמה ישהא וישתוק ויהא נאמן בטענתו בדבר זה נמי נשאתי ונתתי והסכמתי שאינו נאמן אלא בב"ד ראשון שימצא אם יש זמן קבוע לישיבת בית דין ואם אין זמן קבוע ויושבים בכל יום אינו נאמן אלא אם כן השכים בבקר לבית דין או אם אמר בבקר לפי עדים לא מצאתי בתולים אפילו לא בא לבית דין מיד נאמן לטעון לפני ב"ד אחר זמן ומה שכתבת אם יתברר הדבר לבית דין שלא נכנסה בתולה לחופה מילתא דפשיטא הוא אם נתברר לבית דין בירור גמור שהטעתיה שאמרה שהיתה בתולה והיתה בעולה אין לה אלא מנה ושלום אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.