ש"ך על חושן משפט שטז

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

(א) המשכיר בית לחבירו. עיין בתשו' רשד"ם סי' תט"ו:

(ב) והוא שלא יהיו מנין בני בית כו' עיין בס' החנוך להרא"ה מצוה נ"ה:

(ג) ואם אמר לו המשכי' כו'. ע"ל סי' ס"ו סכ"ג מ"ש שם בשם תשוב' המבי"ט ומ"ש עליו:

(ד) מי שנותן לאחר דירה בביתו כו'. עיין בתשובת מהרש"ל סי' י"ז שחולק וכ"פ בסוף ספר משאת בנימן ועיין ע"ש מ"ש בשם מהרש"ל כת"י וע' בסמ"ע ס"ק ה':


סעיף בעריכה

(ה) ואינו יכול לכופו לחלוק החצר כו'. ע' בסמ"ע ס"ק ו' עד ומ"ה כת' לשון בה ולא לשון בו כי בה לשון נקבה נופל שפיר על השדה ובו לשון זכר שייך בחצר כו' משום הא לא איריא דהא מקרא מלא הוא השדה והמערה אשר בו ובחצר איתא במשנה וש"ס אין מחלקין את החצר עד שיהי' בה דין חלוק' כו' חצר שרבים נכנסים לה בזו כו' ובתוס' פ' הכונס דל"ח ע"ב כתבו דאי אבית סאה קאי הל"ל ל' זכר ופירשו דקאי אשדה וכוונתם דשדה אשכחן נמי לשון נקבה וכדכתיב זרע רב תוציא השדה וכן חצר נמי אשכחן ביחזקאל כמה פעמים ל' זכר וכמה פעמים בל' נקבה ונראה דשדה וחצר הוי כמו מחנה והדומה שמשמשים זכר ונקבה וק"ל: