ש"ך על חושן משפט רלו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
(א) העכו"ם עיין בתשובת מהרי"ט סי' נ"ט ובתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' ר"ז ובתשובת ר"ל ן' חביב ס"ס ס' וברשד"ם סי' ער"ה ור"פ:
סעיף ז עריכה
(ב) עכו"ם בעל זרוע כו' עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ג סי' כ' ובתשובת רשד"ם סי' שמ"א:
(ג) אינם יכולין להוציא. כן הוא דעת הרמב"ם אבל הרא"ש בשם ר"ג והטור כתבו דיכול להוציא מיד הלוקח אפי' שהתה בידו יותר מיב"ח ועיין עוד בסמ"ע ס"ק ט"ו וכ"פ מהרש"ל פ"ו סי"ד ע' בתשובת מבי"ט ח"א סי' מ"ד ובשאלות השניות סי' קכ"ח דף קנ"ח:
סעיף ח עריכה
(ד) אלא שמין כו' בסמ"ע ס"ק י"ט כ' שהוכיח בפרישה שא"צ ליתן להלוקח כל הדמים שנתן לעכו"ם אלא מה שהיה צריך הבעל ליתן לעכו"ם והוא פשוט בל' הרא"ש אמנם אם כונת הלוקח היה להציל מיד העכו"ם ולהחזיר לנגזל צריך ליתן לו כל מה שהוציא עד כדי דמיו מהרש"ל ביש"ש פ"ו מב"ק סי' י"ד ע"ש:
(ה) אבל במטלטלי כו' ע"ל סי' שנ"ו ושס"ח:
(ו) א"צ להחזיר לבעלים כו' אם קנאם וה"ה אם גזלם ממנו כ"כ בספר בא"ש דף ע' ע"א ע' בתשובת רמ"א סי' קי"ג:
סעיף ט עריכה
(ז) ודאי נתייאש כו' ע"ל סי' שע"א ודוק ועיין בתו' והרא"ש פ' ח"ה מזה ריש דף מ"ד:
(ח) וכל זה באנס. עיין ביש"ש מדינים אלו: