רש"ש על המשנה/שבת/ד

רש"ש על המשנה מסכת שבת פרק ד

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

א

בכנפי יונה. נ"ל דכנפים סתם כולל גם הנוצה הרכה (פו"ך בל"א) כדמשמע בחולין (נ"ו ב') במשנה ובאמת היא מוספת הבל ואסור להטמין בה ולכן אמר כנפי יונה להורות דדוקא דומיא דיונה שאין לה הנוצה הרכה. וזה דלא כמשמעות הרמ"א (רנ"ז ס"ג). ועי' בטהרות פ"א מ"ב בתוי"ט מה שהביא בשם הרמב"ם והגהתו עליו ולדבריו משמע דכנפים אינן נקראים רק הנוצה הרכה ונוצה היא השערות הקצרים הירוקים (בלא"ה) ונ"מ גדולה ודעת הפוסקים כר"י בחולין שם. וא"ש טפי הא דנקיט כנפי יונה לאשמעינן דהיינו דוקא הנוצה הגדולה:

ב

בתוי"ט ד"ה וא"י להחזיר והילכך חיישינן שמא יטלטל הגיזין [בידו (והן מוקצות) או אפי' ע"י הקדירה שג"כ אסור (ועי' תוס' ד"ה הכל)]. ולענד"נ שהחשש הוא שאם תתקלקל לא יוכל להטמין ויתבטל מענג שבת שמצוה לענגו באכילת חמין כמ"ש הרמ"א סס"י רנ"ז וזה מדויק בלשון הגמרא [ושם צ"ל מ"ט חיישינן שמא תתקלקל וכ"ה ברי"ף]. ודע דהרמב"ם מפרש דהטעם שאסור להחזיר כשנתקלקל מפני דהוה כמו שמטמין בחחלה בשבת. כיון שנהרס המקום שהיתה טמונה. ועכשיו מתקן המקום מחדש. והשו"ע קבעו בסי' רנ"ט ס"ג בשם י"א. והגרע"א הקשה הא קייל בסי' רנ"ז ס"ד דאפילו ליטלו כולו ולתת אחר במקומו שרי. והוא דפסקינן כרשב"ג (לקמן נ"א) ואנכי תמה על קושיתו דע"כ לא שרינן להחליף אלא הכסוי לבד כמבואר ברמב"ם פ"ד הל"ד וכ"מ מכה"פ לכן מתבאר בדברי רש"י בפי' הברייתא דר' שמעון בן גמליאל. אבל הדברים שטמונה הקדירה בהם ודאי דאסור להחליפם לכ"ע: שם ברע"ב ד"ה ונותן כו' ואע"פ שהוא מלא מוכין כו'. והוא לקוח מפי' הרמב"ם. ע"כ במוכין יבשים קאמרי דא"מ הבל דבחבורו פ"ד הל"ד אינו מתיר אלא בדבר שא"מ הבל וכן לשון רש"י לעיל (ל"ד) במשנה ד"ה וטומנין אה"ח בקופה של מוכין ולעיל בגמ' (מ"ח) מוכין שטמן בהם כו' ושם בברייתא טומנין כו' ובמוכין צ"ל הכל ביבשים דבדבר המוסיף הבל אף מבעו"י אסור: