רש"ש על המשנה/עירובין/ט

רש"ש על המשנה מסכת עירובין פרק ט

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת עירובין · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

אעריכה

בתוי"ט ד"ה קרפיפות. עי' בהגהותי לגמרא שבת מה שכתבתי שם בדעת רש"י והטור ותמיהתי על התוי"ט כאן:


בעריכה

במשנה גג גדול כו' פי' הרע"ב להוציא לו כלי ביתו וכן פירש"י. והנה לרה"ר לעיל גבי חורבה ביניהם ה"נ לכאורה לענין כלים ששבתו בגג וחצר הוה הדין להיפך דהקטן והקטנה מותרין לטלטל לגג ולחצר הגדולים. והגדולים אסורים לטלטל מהם להקטנים: בתוי"ט ד"ה גג גדול פי' הרמב"ם כשיש כותל מקיף בגגות כו' והוא כלישנא מציעא דרב יוסף (פ"ט ב') ל"ש אלא שיש מחיצה ע"ז וכו' וע"ש בפרש"י. וכ"נ דעתו בחבורו שלא הביא דין זה דגג משום דכיון דמיירי בשיש להם מחיצות מלמעלה דוקא נלמד זה מחצר גדולה וקטנה (והתוי"ט השיא דברי הרמב"ם והרע"ב אחריו מפשטן. מפני שלא נזכר מדברי רב יוסף שהבאתי) ותימה על הרב"י שלא הרגיש בזה בסוף סי' שע"ד ולא הביא דעתו ז"ל וכן בשו"ע סתם כדעת הטור שניתר במחיצות התחתונות מטעם גוד אסיק וגם האחרונים לא העירו מזה וצ"ע להלכה:


געריכה

במשנה חצר שנפרצה לרה"ר. מדברי התוס' ד"ה מ"ש מבואר דל"ג לרה"ר וכן לעיל (י"ז) ליתא: שם מותרין באותו שבת כו' דברי ר"י. נ"פ דע"כ לא שרי אלא שגם עתה אחר שנפלו אינו אסור אלא מדרבנן. אבל אם היה אסור מדאורייתא ודאי לא שרי מטעם הואיל. ולפי"ז יש לגמגם קצת במאי דפריך הגמ' אלא ביתר מעשרה א"ה אפי' מרוח אחת נמי דנימא דלרבותא דרי"ה אשמועינן ודוקא מב' רוחות דנשאר עליו עדיין שם רשות היחיד מדאורייתא לשיטתו בר"פ. אבל מג' רוחות מודה דאסור. ולפמש"כ התוס' ד"ה מ"ש בסה"ד א"ש: