רש"ש על המשנה/עבודה זרה/ה

רש"ש על המשנה מסכת עבודה זרה פרק ה

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת עבודה זרה · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

בעריכה

במשנה כגון חומץ שנפל ע"ג גריסין. וכ"ה בתוס' כאן אבל לקמן (ס"ו ב') העתיקו וכן: שם בתוי"ט ד"ה כגון חמץ כו' ותמיהה לי דמה ענין זה למשביח ולבסוף פוגם כו'. ול"נ דהרע"ב כוון למש"כ התוס' בסוף מכלתין בד"ה מכאן ואילך ע"ש ותבין:


געריכה

במשנה עובד כוכבים שהיה מעביר עם ישראל כדי יין כו'. הרא"ש בשם הרמב"ן כ' דלא מיירי בפתוחות לגמרי דודאי יש לחוש דלמא נגע ע"ש. והתוי"ט לקמן מ"ז ד"ה המערה תמה דתיפוק ליה משום נדנוד כו' ע"ש. ואין כאן תימא כלל. דבכלי רחב אינו נאסר מפני נדנוד דרך הילוכו. עי' בט"ז סי' קכ"ה סקי"ג ובש"ך סקי"ט:


זעריכה

במשנה משנכנסה לרשותן אסור. לכאורה ה"נ הטעם כדלקמן (בע"ב) בגמ' דמיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל וכפרש"י שם ומהרא"ש ל"מ כן: שם במשנה פסק עד שלא מדד דמיו מותרין. עתוי"ט שדעת הרמב"ם כשמדד בכליו של עובד כוכבים דמיו אסורין מפני תערובות עכבת יין שבכליו ושהראב"ד השיגו דהא קי"ל כרשב"ג. ובד"ה אסור קיים דעתו בדברי הר"ן בהא דמשפך דמתניתין דלקמן שכתב דאפי' לרשב"ג אינו אלא במפרש כו' ע"ש ותמה על הראב"ד והכ"מ. ודבריו אינן אלא דברי תימה. דבמדד בכליו של עובד כוכבים שיש בהם עכבת יין של העובד כוכבים לא קנה הישראל מעולם ההוא יין ולא בא ברשותו כלל והרי נשאר בידו של עובד כוכבים כשהיה ואינו מוכר לו אלא יינו שמודד ועדיף יותר ממפרש: [שם בתוס' חדשים ד"ה אומנין של ישראל הרמב"ם גריס בין בפירושו בין בחבורו אומנין ישראל נ"ב ונרא' לי שהגי' אומנין של ישראל היא נכונה לפי הפי' שהביא הרשב"א בתוה"ב (והביאו הב"י) וז"ל וי"מ כגון שעשו מלאכה אצל ישראל וישראל זה אמר לנכרי לפרען בשבילו והוא שלח להם חבית של יי"נ כו': שם בתוי"ט ד"ה ואם משנכנסה כו' ב"י סי' קל"ב בשם ר' ירוחם. נ"ב אתמה על הב"י ועל התוי"ט שלא השגיחו שר' ירוחם העתיק את לשון הרא"ש במשנתינו סי' כ"א והי' להם לכתוב בשם הרא"ש. מהגרמ"ש ז"ל]:Rashash on Pirkei Avot רש״ש על משנה אבות Vilna Edition https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI

רש״ש על משנה אבות