רש"ש על המשנה/נדרים/ג

רש"ש על המשנה מסכת נדרים פרק ג

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת נדרים · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ד עריכה

במשנה ובה"א אלו ואלו מותרים. לכאורה לדידהו מותר בלא"ה מטעם שהותר מקצתו וכמש"כ הר"ן בר"פ בשם הירושלמי גבי נדרי זרוזין היה מעמיד אצל זה כו' ע"ש. ועי' לעיל (כה ב. כו) פלוגתא דרבה ורבא. ויל"פ דגם ב"ה מודה דלכתחלה אסור להוסיף אף דשרי לפתוח דהא גרע הואיל דגלו דעתייהו שאינן חפצים יותר. או מטעם הרא"ש. וכ"מ מדנקט פלוגתייהו בלשון דיעבד:


ז עריכה

בתוי"ט ד"ה למי שהחמה כו'. מדל"ק מן הרואין גמ'. ק"ל דלמא רצה להוציא אף סכי שמש דבכורות (ס"ד מג) במשנה. ומש"כ הט"ז ביו"ד בסי' רי"ז סק"ל בביאור דברי התוס' דעוברין רואין החמה ע"פ האגדה דפ"ג דנדה דהעובר מביט מסוה"ע ועד סופו. לא מחוור כלל. דההיא אינה הבטה חרשיית. ול"נ איפכא דעובר היה ממועט אף אם אומר מן הרואים סתם. ובקושיית התוס' למחוק תיבת עוברים וכן היא מסובבת בד"ח:


ט עריכה

במשנה מן הילודים כו'. עי' פירוש הגר"א ביו"ד סי' רי"ז סקמ"א דר"ל בניקוד שו"א שור"ק דהוא בינוני פעול. ודלא כמשמעות הר"ן שהיה קורא בניקוד חיר"ק וחול"ם ע"ש:


י עריכה

במשנה מאוכלי שום כו'. התוי"ט כ' של"י מדוע השמיטו הרמב"ם. ואנכי תמה עליו מדוע לא הרגיש שהרמב"ם השמיט כל עיקר תקנת עזרא באכילת שום אלא ברור משום שכ' בפ"ד מהל' דעות ה"ט שלא לאכול שומים אלא מעט ואחר ימים הרבה ובימה"ח לא יאכל מהן כלל. וצ"ל דתקנת עזרא לא היתה אלא לזמנם ועי' יש"ש שם במרובה. ולכן נפל דין זה בבירא:


יא עריכה

בתוי"ט ד"ה שכל המצוות כו' פירש"י כו' וקשה לי כו'. ולא זכר שכ"ה לקמן בברייתא: