רש"ש על המשנה מסכת מקוואות פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת מקוואות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

במשנה אר"י עדיין מחלוקת במקומה עומדת. וכ' הא"ר ארישא דקאמר ר"מ נמנו ורבו קאי (הוא כפירש"י בשבת) דאי אשכח בחצר כו' (והוא כפירוש הר"א בנו של הרמב"ם המובא בכ"מ בפ"ד מהל' מקואות לשיטת אביו ז"ל) למאי נ"מ אם נחלקו ב"ש בזה הא הלכה כב"ה. ונפלאתי על כ"ת הלא כל רז לא אניס ליה. והא מצינו כה"ג בעירובין (יא ב') במשנה בשם רי"ש כו' ל"נ ב"ש כו' אר"ע ע"ז וע"ז נחלקו. וכ' התוס' (ר"ד יג) לא שייך למימר הכא טעמא דב"ש אתא לאשמעינן דכיון דאמר ת"ק ל"נ בדין הוא שיש להשיב ולומר נחלקו. ועמש"כ בס"ד בשבת (קלה):


בהרע"ב הרי המים העוברין בו שאובין הן. ר"ל העוברים דרך כל הצינור וכן לשון הטוש"ע סי' ר"א סל"ו דהצינור כולו נעשה ע"י כלי. ולשון הרמב"ם בפי' כל מה שיגר ע"ז הצינור הם מים שאובין. ולכן דברי הש"ך שם ס"ק ע"ז תמוהים ועי"ש סעיף מ"ו: תוי"ט ד"ה ונכבש. וקשה כו' ול"מ כבישות. ול"נ דהכא שאני משום דהמים שוטפין ומנדין אותו כל שעה במרוצתם:


ד"ה וכמה. אבל יתכן שהר"ב כו' וקסבר כו' דשוקת יהוא אע"ג שאינו ענין לבטול תורת כלי כו'. אבל מ"מ מה שסיים הרע"ב לעולם תורת כלי עליה עד שתשבר רובה שלא בדקדוק: