רש"ש על המשנה/אהלות/י
רש"ש על המשנה מסכת אהלות פרק י
<< · רש"ש על המשנה · מסכת אהלות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ג עריכה
רי"א הבית טמא וכנגד הטומאה טהור ר' יוסי כו' משמע דלרי"ה טהור אפי' אם יש כו'. וענ"ל דאפי' לר' יוסי אם היה נגד הארובה כזית ובבית כחצי זית ג"כ הבית טמא וכנגד הטומאה טהור דזה בכלל בואם לאו שהרי אין בו כדי שיחלוק כו'. ותמה אנכי על הא"ר שפירש דלרי"ה אינו טהור אלא אם כנגד הארובה הוה מקצת זית. ועי' לעיל פ"ו מ"ג ובפירושו שם:
ד עריכה
תוי"ט ד"ה הכל. א"נ בין מלמעלן בין מלמטן לא כו' או בזה אלא שנתנו בשתיהן. (וכיוצא בזה בב"ב (נה ב') בין ביה"ח ובין ביה"ג. ואולם בגי' המשנה ליתנהו לתיבות בין ובין) וכן פי' הא"ר. וצ"ע מזבחים (מב ע"ב) והא בין בין קתני ופרש"י דמשמע או בזו או בזו ע"ש. ועי' ב"ב (ר"ד סח) ובמש"כ שם: ד"ה ודבר. דאפי' נתן בעליונה כו' ול"נ בתחתונה כלום א"ט אלא תחתון כו' אפי' טומאה כנגד ארובה. וכ"כ בסה"ד. ותמוה כיון דטומאה כנגד הארובה בוקעת למעלה וכיון שנתן למעלה וסתם מתפשטת הטומאה בכל העליה. והבית יהיה טהור דאין אהל שלמעלה מהני לבית כיון דאין בהארובה התחתונה פ"ט. וכן בשו"ע יו"ד סי' שע"א ס"ב משמע דאפי' קדם וסתם את העליונה קודם ביאת הטומאה העליה טמאה והבית טהור והוא מהרא"ש בהל' טומאה וכ"ה כאן בפירושו:
ו עריכה
ד"ה בוקעת ויורדת. משמע מדברי הראב"ד דמת שמוטל באויר אין הטומאה בוקעת תחתיה לתוך הקרקע. ואנכי ל"מ מקור לזה במשנה וגמ'. במת בבית מצינו שכל הכלים שבקרקעיתו עד התהום טמאין כדהביא הרע"ב לעיל פ"ג מ"ז וכ"ה להדיא לקמן פט"ו מ"ה: ועיין בא"ר שהגיה במשנה דכצ"ל ברישא שאם תעלה שפתותיה נוגעות בארובה וש"י. אך מש"כ בשיעור אורך טפח ושכ"ה בתוספתא ק"ל דא"כ איך תני תחתיו והבית טמא. דמשמע כל הבית וכדמוכח מהא דפרט בטהרה תוכה וגבה לבד. והלא כנגד הארובה במקום שלא תגע שפתותיה ה"ל ליטהר כמו בארובה שאין בה פ"ט דבמ"ב. וכן לשון התוספתא בבבא שאם תעלה שפתותיה נוגעות בתקרה כ"ש בגבוה מה"א טפח דקאמר הכל טמא קשה כנ"ל: