רש"י על שמות כו
<< · רש"י על שמות · כו · >>
פסוק א
"ואת המשכן תעשה עשר יריעות" - להיות לו לגג ולמחיצות מחוץ לקרשים שהיריעות תלויות מאחוריהן לכסותן
"שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני" - הרי ארבע מינין יחד בכל חוט וחוט א' של פשתים וג' של צמר וכל חוט וחוט כפול ו' הרי ד' מינין כשהן שזורין יחד כ"ד כפלים לחוט (ברייתא דמלאכת המשכן)
"כרבים מעשה חשב" - כרובים היו מצויירין בהם באריגתן ולא ברקימה שהוא מעשה מחט אלא באריגה בשני כותלים פרצוף א' מכאן ופרצוף א' מכאן ארי מצד זה ונשר מצד זה כמו שאורגין חגורות של משי שקורין בלע"ז פיישיש"א (געווירקט)פסוק ג
"תהיין חוברות" - תופרן במחט זה בצד זה חמש לבד וחמש לבד
"אשה אל אחותה" - כך דרך המקרא לדבר בדבר שהוא לשון נקבה ובדבר שהוא לשון זכר אומר איש אל אחיו כמו שנא' בכרובים (שמות כה) ופניהם איש אל אחיופסוק ד
"ללאת" - לצול"ש (בלע"ז שלייפען) וכן ת"א ענובין ל' עניבה
"מקצה בחברת" - באותה יריעה שבסוף החבור קבוצת חמשת היריעות קרויה חוברת
"וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית" - באותה יריעה שהיא קיצונה לשון קצה כלומר לסוף החוברתפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
"יריעות עזים" - מנוצה של עזים
"לאהל על המשכן" - לפרוש אותן על היריעות התחתונותפסוק ח
פסוק ט
"וכפלת את היריעה הששית" - העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות
"אל מול פני האהל" - חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניהפסוק יב
"וסרח העדף ביריעת האהל" - על יריעות המשכן יריעות האהל הן העליונות של עזים שקרויים אהל כמו שנא' בהן לאהל על המשכן וכל אהל האמור בהן אינו אלא לשון גג שמאהילות ומסככות על התחתונות והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב שהחצי של יריעה אחת עשרה היתירה היה נכפל אל מול פני האהל נשארו שתי אמות רוחב חציה עודף על רוחב התחתונות
"תסרח על אחרי המשכן" - לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים
"אחורי המשכן" - הוא צד מערבי לפי שהפתח במזרח שהן פניו וצפון ודרום קרויין צדדין לימין ולשמאלפסוק יג
"וְהָאַמָּה מִזֶּה וְהָאַמָּה מִזֶּה" - לצפון ולדרום:
"בָּעֹדֵף בְּאֹרֶךְ יְרִיעֹת הָאֹהֶל" - שהן עודפות על אורך יריעות המשכן שתי אמות:
"יִהְיֶה סָרוּחַ עַל צִדֵּי הַמִּשְׁכָּן" - לצפון ולדרום כמו שפירשתי למעלה למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה:פסוק יד
פסוק טו
"ועשית את הקרשים" - הל"ל ועשית קרשים כמו שנאמר בכל דבר ודבר מהו הקרשים מאותן העומדין ומיוחדין לכך יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר מעצי שטים ראו שיהיו מזומנים בידכם הוא שיסד הפייטן בפיוט שלו טס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן
"עצי שטים עומדים" - אישטנבי"ש (בלע"ז אויפרעכט שטעהנד) שיהא אורך הקרשים זקוף למעלה בקירות המשכן ולא תעשה הכתלים בקרשים שוכבים להיות רוחב הקרשים לגובה הכתלים קרש על קרשפסוק טז
"עשר אמות ארך הקרש" - למדנו גבהו של משכן עשר אמות
"ואמה וחצי האמה רחב" - למדנו ארכו של משכן לכ' קרשים שהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב ל' אמהפסוק יז
"שתי ידות לקרש האחד" - היה חורץ את הקרש מלמטה באמצעו בגובה אמה ומניח רביע רחבו מכאן ורביע רחבו מכאן והן הן הידות והחריץ חצי רוחב הקרש באמצע (ר"ל קרש נקרא מה שנשאר לאחר שחרץ מכאן ומכאן ואז נשאר רוחב אמה נמצא חצי רוחב הקרש שבאמצע הוא חצי אמה וכן פירש רש"י בהדיא בפרק הזורק צ"ח שהחריץ באמצע רחב חצי אמה והיה חורץ רביעית אמה מכל צד וכל יד היה רוחב רביעית אמה וכן כל שפת אדן היה רוחב רביעית אמה ודוק היטב ואז סרה תלונת הרמב"ן ותמיהתו מסולקת) ואותן הידות מכניס באדנים שהיו חלולים והאדנים גבהן אמה ויושבים רצופים מ' זה אצל זה וידות הקרש הנכנסים בחלל האדנים חרוצות משלשה צדיהן רוחב החריץ כעובי שפת האדן שיכסה הקרש את כל ראש האדן שאם לא כן נמצא ריוח בין קרש לקרש כעובי שפת שני האדנים שיפסיקו ביניהם וזהו שנאמר ויהיו תואמים מלמטה שיחרוץ את צדי הידות כדי שיתחברו הקרשים זה אצל זה
"משלבות" - עשויות כמין שליבות סולם מובדלות זו מזו ומשופין ראשיהם ליכנס בתוך חלל האדן כשליבה הנכנסת בנקב בתוך עמודי הסולם
"אשה אל אחתה" - מכוונות זו כנגד זו שיהיו חריציהם שוים זו כמדת זו כדי שלא יהיו שתי ידות זו משוכה לצד פנים וזו משוכה לצד חוץ בעובי הקרש שהוא אמה ותרגום של ידות צירין לפי שדומות לצירי הדלת הנכנסים בחורי המפתןפסוק יח
פסוק כב
"ולירכתי" - לשון סוף כתרגומו ולסיפי ולפי שהפתח במזרח קרוי מזרח פנים והמערב אחורים וזהו סוף שהפנים הוא הראש
"תעשה ששה קרשים" - הרי ט' אמות רוחבפסוק כג
פסוק כד
"ויהיו תאמים מלמטה" - כל הקרשים תואמים זה לזה מלמטה שלא יפסיק עובי שפת שני האדנים ביניהם להרחיקן זו מזו כמו שפירשתי שיהיו צירי הידות חרוצים מצדיהן שיהא רוחב הקרש בולט לצדיו חוץ לידי הקרש לכסות את שפת האדן וכן הקרש שאצלו ונמצאו תואמים זה לזה וקרש המקצוע שבסדר המערב חרוץ לרחבו בעביו כנגד חריץ של צד קרש הצפוני והדרומי כדי שלא יפרידו האדנים ביניהם
"ויחדו יהיו תמים" - כמו תאומים
"על ראשו" - של קרש
"אל הטבעת האחת" - כל קרש וקרש היה חרוץ מלמעלה ברחבו שני חריצין בשני צדיו כדי עובי טבעת ומכניסו בטבעת אחת נמצא מתאים לקרש שאצלו אבל אותן טבעות לא ידעתי אם קבועות הן אם מטולטלות ובקרש שבמקצוע היתה טבעת בעובי הקרש (נראה כי מלות הדרומי והצפוני אלמטה קאי ור"ל שהדרומי והצפוני וראש קרש כו' נכנס לתוכו ומה שכתב היתה טבעת בעובי הקרש ר"ל בעובי קרש המערבי ודוק) הדרומי והצפוני וראש קרש המקצוע שבסדר מערב נכנס לתוכו נמצאו שני הכתלים מחוברים
"כן יהיה לשניהם" - לשני הקרשים שבמקצוע לקרש שבסוף צפון ולקרש המערבי וכן לשני המקצועותפסוק כה
פסוק כו
"בריחם" - כתרגומו עברין ובלע"ז אשפרי"ש (קוועריגעל)
"חמשה לקרשי צלע המשכן" - אלו ה' ג' הן אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות זה מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל זה נכנס בטבעת מצד זה וזה נכנס בטבעת מצד זה עד שמגיעין זה לזה נמצא שהעליון ותחתון שנים שהן ארבע אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכותל ומבריח מקצה הכותל ועד קצהו שנא' והבריח התיכון וגו' מבריח מן הקצה אל הקצה שהעליונים והתחתונים היו להן טבעות בקרשים להכנס לתוכן שתי טבעות לכל קרש משולשים בתוך עשר אמות של גובה הקרש חלק אחד מן הטבעת העליונה ולמעלה וחלק אחד מן התחתונה ולמטה וכל חלק הוא רביע אורך הקרש ושני חלקים בין טבעת לטבעת כדי שיהיו כל הטבעות מכוונות זו כנגד זו אבל לבריח התיכון אין טבעות אלא הקרשים נקובין בעוביין והוא נכנס בהם דרך הנקבים שהם מכוונין זה מול זה וזהו שנא' בתוך הקרשים הבריחים העליונים והתחתונים שבצפון ושבדרום אורך כל אחת ט"ו אמה והתיכון ארכו ל' אמה וזהו מן הקצה אל הקצה מן המזרח ועד המערב וה' בריחים שבמערב אורך העליונים והתחתונים ו' אמות והתיכון ארכו י"ב כנגד רוחב ח' קרשים כך היא מפורשת במלאכת המשכן (שבת צ"ח)פסוק כט
"בתים לבריחם" - הטבעות שתעשה בהן יהיו בתים להכנס בהן הבריחים
"וצפית את הבריחם זהב" - לא שהיה הזהב מדובק על הבריחים שאין עליהם שום צפוי אלא בקרש היה קובע כמין שני פיפיות של זהב כמין שני סדקי קנה חלול וקובען אצל הטבעות לכאן ולכאן ארכן ממלא את רוחב הקרש מן הטבעת לכאן וממנה לכאן והבריח נכנס לתוכו וממנו לטבעת ומן הטבעת לפה השני נמצאו הבריחים מצופין זהב כשהן תחובין בקרשים והבריחים הללו מבחוץ היו בולטות והטבעות והפיפיות לא היו נראות בתוך המשכן אלא כל הכותל חלק מבפניםפסוק ל
"והקמת את המשכן" - לאחר שיגמור הקימהו
"הראית בהר" - קודם לכן שאני עתיד ללמדך ולהראותך סדר הקמתופסוק לא
"פרכת" - לשון מחיצה הוא ובל' חכמים פרגוד דבר המבדיל בין המלך ובין העם
"תכלת וארגמן" - כל מין ומין היה כפול בכל חוט וחוט ו' חוטין
"מעשה חשב" - כבר פירשתי שזו היא אריגה של שתי קירות והציורין שמשני עבריה אינן דומין זה לזה
"כרובים" - ציורין של בריות יעשה בה ד' עמודים תקועים בתוך ד' אדנים ואונקליות קבועין בהן עקומין למעלה להושיב עליהן כלונס שראש הפרוכת כרוך בה והאונקליות הן הווין שהרי כמין ווין הן עשוים והפרכת ארכה י' אמות לרחבו של משכן ורחבה י' אמות כגבהן של קרשים פרוסה בשלישית של משכן שיהא הימנה ולפנים עשר אמות והימנה ולחוץ כ' אמה נמצא בית קדשי הקדשים עשר על עשר שנאמר ונתתה את הפרכת תחת הקרסים המחברים את שתי חוברות של יריעות המשכן ורוחב החוברת כ' אמה וכשפרשם על גג המשכן מן הפתח למערב כלתה בשני שלישי המשכן והחוברת השנית כסתה שלישו של משכן והמותר תלוי לאחוריו לכסות את הקרשיםפסוק לה
פסוק לו
"ועשית מסך" - וילון שהוא מסך כנגד הפתח כמו (איוב א) שכת בעדו ל' מגין
"מעשה רקם" - הצורות עשויות בו מעשה מחט כפרצוף של עבר זה כך פרצוף של עבר זה
"רקם" - שם האומן ולא שם האומנות ותרגומו עובד צייר ולא עובד ציור מדת המסך כמדת הפרוכת י' אמות על י' אמות
<< · רש"י על שמות · כו · >>