רש"י על נחמיה ב ו

<< | רש"י על נחמיהפרק ב' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


נחמיה ב', ו':

וַיֹּ֩אמֶר֩ לִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְהַשֵּׁגַ֣ל ׀ יוֹשֶׁ֣בֶת אֶצְל֗וֹ עַד־מָתַ֛י יִהְיֶ֥ה מַֽהֲלָכְﬞךָ֖ וּמָתַ֣י תָּשׁ֑וּב וַיִּיטַ֤ב לִפְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּשְׁלָחֵ֔נִי וָֽאֶתְּנָ֥ה ל֖וֹ זְמָֽן׃


"ויאמר לי המלך" - בשעה שדבר אלי המלך היתה אשתו המלכה יושבת אצלו

"והשגל" - אשתו המלכה כענין שנאמר (דנייאל ח') שגלתיה ולחנתיה שכן נוהג המקרא לכתוב המלכה אצל הפלגש נשיו ופלגשיו כמו מלכות ופלגשים (שיר השירים ו')

"עד מתי יהיה מהלכך" - מתי תרצה שיהא מהלכך ומסעך

"ומתי תשוב" - ומתי דעתך לחזור

"ישלחני" - נתן לי רשות ללכת

"ואתנה לו זמן" - נתתי לו זמן לחזור