רש"י על משלי כז יד

<< | רש"י על משליפרק כ"ז • פסוק י"ד | >>
א • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ז, י"ד:

מְבָ֘רֵ֤ךְ רֵעֵ֨הוּ ׀ בְּק֣וֹל גָּ֭דוֹל בַּבֹּ֣קֶר הַשְׁכֵּ֑ים
  קְ֝לָלָ֗ה תֵּחָ֥שֶׁב לֽוֹ׃


"מברך רעהו" - יש משבח את חבירו יום יום והברכה נהפכה לקללה שאומרים עליו שהוא וותרן בממונו ועשיר והכל באין ושואלין ממנו והמלכות מתגרת בו לגבו' ממון כך נדרש במסכ' ערכין ועוד יש במדרש רבי תנחומא כנגד בלעם שהיה מברך את ישראל בקול רם שנאמר וישא משלו וגו' (במדבר כג) ל' נשיאות קול וסופו יעץ להחטיאם