רש"י על ישעיהו ד ב
<< | רש"י על ישעיהו • פרק ד' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהֹוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃
"ביום ההוא" - לאחר שיכלו נוי תכשיטי הנואפות והנבלות לא תכלה (ס"א לא תסולה) עוד צבי תפארת עמי וצבי נוי כבודם באלה
"יהיה צמח ה'" - לכם לנוי
"לצבי ולכבוד" - הם הצדיקים הנשארים בם והחכמים תלמידי התורה בהם יתלו את צבי כבודם
"ופרי הארץ" - הם בני הצדיקים פרי עץ חיים הם יהיו לגאון ולתפארת אשר בהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל
"צבי" - הוא נוי דבר צביון שיש חפץ בו