רש"י על יחזקאל לב כז
<< | רש"י על יחזקאל • פרק ל"ב • פסוק כ"ז | >>
• ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • ל • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְלֹ֤א יִשְׁכְּבוּ֙ אֶת־גִּבּוֹרִ֔ים נֹפְלִ֖ים מֵעֲרֵלִ֑ים אֲשֶׁ֣ר יָרְדֽוּ־שְׁא֣וֹל בִּכְלֵֽי־מִלְחַמְתָּם֩ וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־חַרְבוֹתָ֜ם תַּ֣חַת רָאשֵׁיהֶ֗ם וַתְּהִ֤י עֲוֺֽנֹתָם֙ עַל־עַצְמוֹתָ֔ם כִּֽי־חִתִּ֥ית גִּבּוֹרִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃
"ולא ישכבו" - אלה הנזכרים עם גבורים שמתו מיתת עצמם כי נופלין וגרועים יהיו מהערלים אשר מתו מיתת עצמם וירדו בכלי מלחמתם שאול
"ויתנו" - קובריהם
"את חרבותם תחת ראשיהם" - לסימן להודיע כי לא שלטה בהם חרב
"ותהי עוונותם על עצמותם" - לא נחסר מעוונם כלום שלא כפרה עליהם חרב הריגה שלא נהרגו ומה הוא העון כי חתית הגבורים ההם היתה בארץ חיים