רש"י על יחזקאל לא טו
<< | רש"י על יחזקאל • פרק ל"א • פסוק ט"ו | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה בְּי֨וֹם רִדְתּ֤וֹ שְׁא֙וֹלָה֙ הֶאֱבַ֜לְתִּי כִּסֵּ֤תִי עָלָיו֙ אֶת־תְּה֔וֹם וָֽאֶמְנַע֙ נַהֲרוֹתֶ֔יהָ וַיִּכָּלְא֖וּ מַ֣יִם רַבִּ֑ים וָאַקְדִּ֤ר עָלָיו֙ לְבָנ֔וֹן וְכׇל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה עָלָ֥יו עֻלְפֶּֽה׃
"ביום רדתו שאולה" - כשהשפלתי את מלך אשור ביד אויבו
"האבלתי כסתי עליו" - אבלים רבים שהיו סמוכין עליו
"כסיתי עליו את תהום" - כסיתי בשבילו את תהום שהיה רגיל להשקותו ולגדלו כמו שאמר למעלה תהום רוממתהו אותו היום כסיתיו שלא יעלה ויכבה את תבערתו כלומר החלטתי את עוזריו
"ואמנע נהרותיה" - שהיו הולכין סביבות מטעה
"ויכלאו מים רבים" - שהיו מאריכין פארות כמו שאמר למעלה ותארכנה פארות' ממים רבים
"ואקדר" - בשבילו לבנון ואקדר לשון שחרות
"וכל עצי השדה" - שהיו תעלותיו שלוחין אליהם כמו שאמר למעלה
"עליו עולפה" - בשבילו פסק לחלוחם כאדם שמתעלף ורוחו פורחת פשמי"ר בלע"ז