רש"י על דברי הימים ב ל


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה וגו'" - כי עדיין לא גלו כי זה היה בשנה ראשונה למלכו והם לא גלו כי אם בשש למלכו כדכתיב (במלכים ב' י"ח) וילכדה בקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה והיא שנת ט' להושע מלך ישראל כאשר תמצא כתוב בסוף הספר

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא" - בחדש הראשון בניסן

"כי הכהנים לא התקדשו למדי" - התקדשו להיות די לישראל בהם להקריב פסחיהם ואין צריך לומר שלא היו יכולים לעשותו בניסן שהרי לא כלו לקדש את הבית עד ט"ז בניסן וכן פתרון כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כלומר אפי' אם לא עכבו טהרת הבית שלא כלו עד ט"ז בניסן לא היינו יכולין לעשותו עתה לפי כי הכהנים לא התקדשו למדי

"והעם לא נאספו" - עדיין כולם לירושלים

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מבאר שבע ועד דן" - זהו תחום עשרת השבטים

"כי לא לרוב" - פתרון כי רוב שנים עברו שלא עשהו כהלכתו

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישוב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור" - אע"פ שלא הגלו עדיין קורא להם פליטה כי הי' נחשב בעיניהם כאשר גלו כבר ועוד כי מלכי אשור תפשו הכל בימי אחז ומה שהיה בעיניהם כאילו גלו לפי כי ו' שנים היו ישראל למלך אשור עבדים נושאי מנחה והיה מושל בהם ומוליכן בגולה ועושה בהם כרצונו וזה היה בתוך אותן שש שנים וכבר גלו כמה פעמים בימי מלכי ישראל ואחז והם יודעים מיד כשימרדו ישראל במלך אשור יוליכם בגולה ולהם קורא פליטת אשור לפי שלא משל בהם ולא בכל ארץ יהודה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם" - פתרון וא"ת עדיין בוטחים אנו שיעלה מעלינו מלך אשור אל תהיו כאבותיכם כל דור ודור שהיה לפניכם ומה אירע להם כשעזבו את ה' וימעלו בו מעל ויתנם לשמה כאשר אתם רואים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה אל תקשו ערפכם וגו'" - בשובכם על ה' אחיכם ובניכם יהיו לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת אפילו אותן קצת שגלו כבר שהיו נלחמים עם ישראל ויכלו להם ומוליכין את בניהם ואת בנותיהם בשביה ואם תשובו אליו יתנם לרחמים לפני שוביהם לשובם לארץ הזאת כי חנון ורחום ה' אלהיכם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המקטרות" - מקום שהיו בו כהנים ולוים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכהנים והלוים נכלמו" - שעיכבו להתקדש ולפיכך עכבו כל כך מלבוא עד עתה כי לא יוכלו להאמין בדבר הזה קודם לכן לפי שהזניחן אחז מכהן וכך היו אומרים אפשר אתמול עבד אחז עבודת כוכבים ובנו יחזקיהו לאלתר בשנה ראשונה מיד בחדש הראשון ויאמר לכהנים וללוים לעבוד לאל אחד לבדו ויצטרך לנו ולכך נתעצלו ונתרשלו מלבא וגם שאר יהודה שלפניו הזניח אחז וכשחקרו והבינו בדבר שהכל היה לשם שמים באו ויתקדשו כלם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכהנים זורקים" - כי מקבלה ואילך מצות כהונה ואל תתמה למה לא שחטו בעלים עצמם לפי שכתוב בסמוך כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים היו על שחיטת פסחיהם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכל לא טהור" - שהי' לוי במקומו להקדיש לה'

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אכלו את הפסח בלא ככתוב" - שלא כהלכה שאכלוהו בטומאה כי התפלל יחזקיהו עליהם וגו'

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל לבבו הכין" - כך מפורש בברייתא דר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי המתחלת בכל מקום שאתה מוצא דברי ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי באגדה עשה אזנך כאפרכסת שנאמר (משלי ב') להקשיב אזנך לתבונה משלשים ושתים מדות שאגדה נדרשת וזה אחד מהם נחלק הסדר כגון זה ה' הטוב יכפר בעד כל מי שכל לבבו הכין לדרוש האלהים לעשות פסחו להקריב קרבנו אף על פי שלא עשו בטהרת הקדש כי לא טהרו ויהודה כולם נטהרו לפי שהיו קרובים לירושלים והיו יכולים לטהר ולהתקדש ולשוב לירושלים אבל רבת מאפרים ומנשה יששכר זבולן אין להם כל כך פשע בדבר לפי שהיה להם הדבר רחוק על ידי אגרות ולא היה להם להמתין ולאחר מלבוא עד שיתקדשו לפיכך באו ולא נטהרו ולפי שלא היתה פשיעתם לפיכך תכפר בעדם וכן (ישעיהו ל"ה) יששום מדבר וציה וגו' הוא נחלק הסידור

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והכהנים בכלי עוז" - בחצוצרות

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"המשכילים שכל טוב לה'" - לענין שירה נופל לומר לשון שכל כמו שנאמר (לעיל א' כ"ו) ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל וגו' ודבר חזקיהו על לבם תנחומים ודברים טובים לחזקם ולעזור להם כדי שיחזקו אף הם בשיר שכל טוב לה'

"מתודים לה'" - על זבח תודה ומודים לה' על הנס שעשה להם שזבח תודה על נס הוא בא

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבעת ימים אחרים" - כמו שמפורש ויעשו שבעת ימים שמחה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרים לקהל" - מצאנו ומבקרו

"לקהל אלף פרים וגו'" - והיו אוכלים ביחד מלך ושרים והעם שמחים

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא היתה כזאת בירושלים" - שמא עם רב יותר היו באין לרגל לירושלים בימי שלמה אבל שמחה גדולה לא היתה בירושלים כזאת מימות שלמה כי ביותר שמחו על זה שאם היו כל רגל ורגל מקובצים בירושלים לפי שלא היה להם חדוש אין להם שמחה אבל עתה שכל ימי אחז ומלכי יהודה הרשעים לא עלו לרגל לירושלים ועתה הורשו לעלות לירושלים שמחו שמחה גדולה ולפי שהיה כמה שנים שלא עלו לירושלים עד עתה הוקטן בעיניהם שבעה ימים דחג המצות והוסיפו עוד שבעה ימים כדי לשמוח בהם ושמחו שמחה גדולה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויברכו את העם" - אם תרצה לומר בירכם בזה שבקשו לשוב מארץ שוביהם וישמע ה' בקולם וישיבום אז ד"א וישמע בקולם וכן כתוב למעלה (ב' ל') וישמע ה' אל יחזקיהו וירפא את העם