רש"י על דברי הימים א יד


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישלח חירם מלך צור" - מפורש בב"ר למוד היה האיש הזה להיות אוהב לשבט יהודה כן עשה חירה העדולמי ליהודה

"וחרשי קיר וחרשי עצים" - אומנים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידע דויד כי הכינו ה' למלך" - כשראה ששלחו לו מלכי עמים תשורות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקח דויד וגו'" - וכל זה חזקו של דוד

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים" - לפי שפלשתים היו מושלים כל הימים עד שבא שאול ודוד כדכתיב (שופטים ט"ו) בשמשון ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים וכן (בשמואל א' ד') התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם וגו' וכן למעלה בפרשה זו ויראו כל איש ישראל וגו' ויעזבו עריהם וינוסו ויבאו פלשתים וישבו בהם באותן ז' שנים שמלך דוד בחברון לבד לא אמרו דבר ולא חששו על שמלך דוד על חברון כי אמרו מה לנו שמא נציב או שר מנהו לדוד על חברון אבל כשנמשח למלך על כל ישראל אז עלו כל הפלשתים לבקש את דוד שלא רצו שיהא מלך בישראל אלא שעוד הם יהיו מושלים עליהם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישאל דויד באלהים" - ע"י אורים ותומים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעלו בבעל פרצים" - שנקרא אחרי כן בעל פרצים על שם מעשה אשר פרץ האלהים את אויביו בידו שנסו ונפרצו זה מעל זה

"כפרץ מים" - כגלי מים שנפרצים ממקומם ונופלים למקום אחר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הסב מעליהם" - אמרה מדת הדין לפני המקום רבש"ע למה העברת את שאול מלפני דוד אמר לה על שלא המתין לשמואל שבעת ימים כאשר צוהו אמר לה הקב"ה אנסה עתה את דוד הסב מעליהם וגו' וכל זה שמר דוד