רש"י על בראשית רבה/לט/יא
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה לט | >>
• א • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז •
ומנח לא העמדת שבעים אומות. כלומר והלא נבראו שבעים אומות ואתה אומר לי ואעשך לגוי גדול ואין עשייה אלא בריאה וכבר הם ברואים אלא ואעשך ממה שאני בורא אותך בריה חדשה ע"כ:
ואשימך לגוי אין כתיב כאן אלא ואעשך לגוי. ממה שאני בורא אותך בריה חדשה. שאתה נימול את פרה ורבה ותהיה לגוי גדול ואין עשייה אלא בריאה כמה דתימא ויעש אלהים את הרקיע:
ג' גדולות. ואעשך לגוי גדול א' ואגדלה שנים ואברהם היו יהיה הרי שלשה:
ד' ברכות. ואברכה מברכיך והיה ברכה ונברכו בך הרי ד' אמר ר' ברכיה לפיכך נתן לו ברכות הללו שהדרך גורמת לג' דברים הללו:
ממעטת פריה ורביה. שאין דרך ארץ לשמש בדרך:
וממעטת את היציאה. נכסיו:
וממעטת. את השם. שאין אדם יכול לעסוק במצות בדרך כאדם שיושב בשלוה בביתו:
מבית לבית חלוק. אפילו כשאין אדם יוצא אלא מבית לבית אי אפשר שלא יאבד חלוק או דבר אחר:
מאתר לאתר נפש. ממקום למקום פעמים שמאבד נפש אחת מנפשות ביתו מרוב הדרך ומטורח:
ברם את לא ממון תחסר ולא נפש תאבד:
מוניטין. מוניטה בלע"ז ומצודתי בשוחר טוב מפר' מוניטין דידי:
הבט נא השמים אין כתיב כאן אלא השמימה. בה"א זה בראתי את עולמי הריני מוסיפו על שמך וקוראך אברהם ואת פרה ורבה:
ואמר ר' יודן והיו אותיותיך מנין אברככה. מה אברככה מנין רמ"ח אף אותיותיך אותיות שבשמך רמ"ח וא"ו שבואברככה אינה מן המנין שאינה באה אלא לשמש בתיבה:
שבתחלה המליכו הקב"ה על רמ"ג אברים שבו כמנין אברם הוסיף בו ה"א המליכו על רמ"ח אברים שבאדם שתי עיניו שתי אזניו וראש הגויה שאברהם כמנין רמ"ח אברים ואברככה כמו כן מנין רמ"ח אברים. ס"א. שראה זרעו. ושמע באזניו שיצאו ממנו ששים רבוא ומעכשיו הוא מוליד ולא היה עליו שום אבר לבטלה ע"כ:
לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך. לא קנה אדם אפילו פרה מאברהם עד שנתברך שדרכו של קונה בשעה שהוא קונה שהוא שם את הדבר כמה הוא שוה:
ולא שם לו. שלא מכר לו עד שנתברך שכל מי שעושה עמו סחורה מתברך ממנו בין ליקח ממנו בין למכור לו: