רש"י על בראשית רבה/יב/א

| רש"י על בראשית רבה • פרשה יב | >>
א • ב • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

רעם גבורותיו. הרעם הזה בשעה שיוצא כתקונו הוא בכחו בגבורתו אין בריה יכולה לעמוד עליו דכתיב ורעם גבורותיו מי יתבונן (איוב ל"ח) אין מתבונן אין כתיב כאן שהיה נשמע אין שום אדם שיתבונן בדבר אלא מי יתבונן לומר הפקחים יודעים רמזו של דבר והגיונו רמז יודע ולא עיקרו מה טעם פעמים בנחת פעמים בגבורה:

אמר רבי הונא. אם על סדר רעם אי אתה יכול לעמוד בסדר עולם על אחת כמה וכמה אם יאמר לך אדם על סדר עולם אמור לו כי מה האדם שיבא אחרי המלך מי חשוב לעמוד על סוף דעת הקדוש ברוך הוא זה מלך מלכי המלכים:

לחרישת הקנים. לחרישת קנים שאין אדם יכול ליכנס בתוכה וכו' מפורש בשיר השירים במדרש חזית ולשם הוא מביא שני משלים הללו על שלמה עד שלא עמד שלמה אין יכולין לסבול לדברי תורה כיון שלמד שלמה מדבר לדבר וממשל למשל עד שעמד על סוד התורה התחילו הכל סובלים דברי תורה איזן עשה אזנים ואגב שמספר למעלה פקחין יודעין רמזם דבר מייתי להאי:

ס"א הן אלה קצות דרכיו למעלה כתוב בספר יצירה נוטה צפון על תוהו תולה ארץ על בלימה צורר מים בעבים מאחז פני כסא עמודי שמים ירופפו ועתה צא וראה כל מה שברא הקדוש ברוך הוא הכל ברא בששת ימי בראשית וכשאתה מגיע לאלה תולדות השמים שהוא בסוף המעשה עדיין סבור אתה להבין כל מעשהו הן אלה קצות דרכיו כלומר עדיין לא הגיע כי אם לקצות דרכיו של הקב"ה שאין קצב ושיעור לתכלית דרכיו וגם באותו מיעוט קצות דרכיו שאתה רואה מה שמץ דבר בי שיאמר אדם דבר זה לא נעשה יפה:

יכולני לעמוד על סדרו ש"ע. יודע אני איך נסדר העולם והאיך הוא נברא אמור לו אחרי מלך מלכי המלכים הקב"ה בתמיהא כלומר אין זה חכמתך שתהא יודע סדרו של עולם שאחר הקב"ה אתה יודע שהוא הודיעך ומסרו לך ספר יצירה וכל מעשה בראשית כמו שעשה הכל ולשון הפסוק הוא זה כי מה האדם אשר יבא אחרי המלך לעשות את אשר כבר עשוהו ולקמן מוכיח שעל הפסוק הזה עומד דמסיים למילתיה את אשר כבר עשהו אין כתיב כאן אלא עשוה אמר רב נחמן סדרו של עולם שאין אדם יכול ליכנס לתוכו ולהבין העיקר כי אם אחרי הקב"ה:

דומה לחישת הקנים. חריות של קנים כדאמרינן ובני דן חושים שהיו גדלים כחשיות של קנים:

כסח. הזמיר כדמתרגמינן לא תזמור לא תכסח ע"כ:

בורא מקלסן. ומי יתן בהם דופי אלא נאין ומשובחין הן שנאמר תולדות השמים כמה הן נאין ומשובחין: