רש"י על איוב ו ז
<< | רש"י על איוב • פרק ו' • פסוק ז' |
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י
הֵ֗֝מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃
"מאנה לנגוע נפשי" - כלומר הרבה יש לי לזעוק כי דברים שהיתה נפשי ממאנת וקצה לנגוע בהן ל' נגיעה
"המה כדוי לחמי" - המה לי עתה נכונים למשמש בהם כמפות שלחני שלחמי נתון בהם כדוי ל' ויכרות את מדויהם (שמואל ב י) כ"ש מפי רבי משלם רופא ע"א כמפות שמסננין בהן את התבשיל ומאכל זב מהם דוי לשון דוה זבה לחמי כל מאכל קרוי לחם כמו עבד לחם רב (דנייאל ה) וכמו נשחיתה עץ בלחמו (ירמיהו יא) ותירגם יונתן סמא דמותא במיכליה ל"א המה כמבטי מאכלי כלומר גס לבי להסתכל בהם ברימה כאשר אני מסתכל במאכלי ולשון משנה הוא ומסגו כי דוו במסכת שבת