רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יז
(ג) אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב – בְּמֻקְדָּשִׁין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: לְהַקְרִיב קָרְבָּן.
בַּמַּחֲנֶה – חוּץ לָעֲזָרָה.
(ד) דָּם יֵחָשֵׁב – כְּשׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם, שֶׁמִּתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ.
דָּם שָׁפָךְ – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק דָּמִים בַּחוּץ.
(ה) אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים – אֲשֶׁר הֵם רְגִילִים לִזְבֹּחַ.
(ז) לַשְּׂעִירִם – לַשֵּׁדִים, כְּמוֹ: "וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם" (ישעיהו יג,כא).
(ח) אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה – לְחַיֵּב עַל הַמַּקְטִיר אֵיבָרִים בַּחוּץ כַּשּׁוֹחֵט בַּחוּץ, שֶׁאִם שָׁחַט אֶחָד וְהֶעֱלָה חֲבֵרוֹ, שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין.
(ט) וְנִכְרַת – זַרְעוֹ נִכְרָת וְיָמָיו נִכְרָתִין.
(י) כָּל דָּם – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר" (פסוק יא), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל דַּם הַמֻּקְדָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּל דָּם.
וְנָתַתִּי פָנַי – פְּנַאי שֶׁלִּי, פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ.
(יא) כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר – שֶׁל כָּל בְּרִיָּה בַּדָּם הִיא תְּלוּיָה, וּלְפִיכָךְ נְתַתִּיו עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם; תָּבוֹא נֶפֶשׁ וּתְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ.
(יב) כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים.
(יג) אֲשֶׁר יָצוּד – אֵין לִי אֶלָּא צַיִד; אַוָּזִין וְתַרְנְגוֹלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר צֵיד מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר יָצוּד? שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר אֶלָּא בַּהַזְמָנָה הַזֹּאת (חולין פ"ד ע"א).
אֲשֶׁר יֵאָכֵל – פְּרָט לִטְמֵאִים.
(יד) דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ – דָּמוֹ הוּא לוֹ בִּמְקוֹם הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהַנֶּפֶשׁ תְּלוּיָה בּוֹ.
כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא – הַנֶּפֶשׁ הִיא הַדָּם. דָּם וּבָשָׂר לְשׁוֹן זָכָר; נֶפֶשׁ לְשׁוֹן נְקֵבָה.
(טו) אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה – בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר דִּבֵּר הַכָּתוּב, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִבְלַעַת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. וְלִמֶּדְךָ כָּאן שֶׁמְּטַמְּאָה בַּאֲכִילָתָהּ, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּמַגָּע. וּטְרֵפָה הָאֲמוּרָה כָּאן לֹא נִכְתְּבָה אֶלָּא לִדְרֹשׁ, וְכֵן שָׁנִינוּ: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת עוֹף טָמֵא מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר טְרֵפָה, מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה; יָצָא עוֹף טָמֵא, שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה.
(טז) וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – אִם יֹאכַל קֹדֶשׁ אוֹ יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, חַיָּב עַל טֻמְאָה זוֹ, כְּכָל שְׁאָר טֻמְאוֹת.
וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ – עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, וְעַל כִּבּוּס בְּגָדִים בְּמַלְקוֹת.