רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כג

(א) לֹא יִקַּח – אֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין, וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ (קידושין ס"ז ע"ב).
וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו – שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הָרְאוּיָה לְאָבִיו (יבמות ד' ע"א; שם מ"ט ע"א). וַהֲרֵי כְּבָר מֻזְהָר עָלֶיהָ מִשּׁוּם "עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ" (ויקרא יח,יד)? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל זוֹ בִּשְׁנֵי לָאוִין (יבמות ד' ע"א); וְלִסְמֹךְ לָהּ "לֹא יָבֹא מַמְזֵר" (להלן פסוק ג), לְלַמֵּד שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מֵחַיְּבֵי כָּרֵתוֹת; וְקַל וָחֹמֶר מֵחַיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, שֶׁאֵין בַּעֲרָיוֹת מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת (יבמות מ"ט ע"א).

(ב) פְּצוּעַ דַּכָּה – שֶׁנִּפְצְעוּ אוֹ שֶׁנִּדְכְּאוּ בֵּיצִים שֶׁלּוֹ (ספרי רמז; יבמות ע"ה ע"א).
וּכְרוּת שָׁפְכָה – שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד, וְשׁוּב אֵינוֹ יוֹרֶה קִלּוּחַ זֶרַע אֶלָּא שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹתֵת, וְאֵינוֹ מוֹלִיד (שם ע"ב).

(ג) לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' – לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית (יבמות ע"ח ע"ב).

(ד) לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי – לֹא יִשָּׂא יִשְׂרְאֵלִית (יבמות ע"ז ע"ב).

(ה) עַל דְּבַר – עַל הָעֵצָה שֶׁיָּעֲצוּ אֶתְכֶם לְהַחֲטִיאֲכֶם (ספרי רנ).
בַּדֶּרֶךְ – כְּשֶׁהֱיִיתֶם בְּטֵרוּף (שם).

(ז) לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר: "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ" (להלן פסוק יז), יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם (ספרי רנא).

(ח) לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – לְגַמְרֵי, וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי לְךָ לְתַעֲבוֹ, שֶׁיָּצָא בַּחֶרֶב לִקְרָאתֶךָ.
לֹא תְתַעֵב מִצְרִי – מִכֹּל וָכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁזָּרְקוּ זְכוּרֵיכֶם לַיְּאוֹר. מַה טַּעַם? שֶׁהָיוּ לָכֶם אַכְסַנְיָא בִּשְׁעַת הַדְּחַק; לְפִיכָךְ–

(ט) בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי וְגוֹמֵר – וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת מֻתָּרִים מִיָּד. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַמַּחֲטִיא לָאָדָם קָשֶׁה לוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ; שֶׁהַהוֹרְגוֹ – הוֹרְגוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַמַּחֲטִיאוֹ – מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. לְפִיכָךְ אֱדוֹם, שֶׁקִּדְמָם בַּחֶרֶב, לֹא נִתְעַב, וְכֵן מִצְרַיִם שֶׁטִּבְּעוּם; וְאֵלּוּ שֶׁהֶחֱטִיאוּם, נִתְעֲבוּ.

(י) כִּי תֵצֵא וְגוֹמֵר וְנִשְׁמַרְתָּ – שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה (מדרש תנחומא ויגש א; ירושלמי שבת פ"ב ה"ו).

(יא) מִקְּרֵה לָיְלָה – דִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה (ספרי רנה).
וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה – זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְאָסוּר לִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וְכָל שֶׁכֵּן לְמַחֲנֶה שְׁכִינָה (שם).

(יב) וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב – סָמוּךְ לְהֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ יִטְבֹּל; שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר בְּלֹא הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ (ספרי רנו).

(יג) וְיָד תִּהְיֶה לְךָ – כְּתַרְגּוּמוֹ, כְּמוֹ "אִישׁ עַל יָדוֹ" (במדבר ב,יז; ספרי רנז).
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה – חוּץ לֶעָנָן.

(יד) עַל אֲזֵנֶךָ – לְבַד מִשְּׁאָר כְּלֵי תַּשְׁמִישֶׁךָ.
אֲזֵנֶךָ – כְּמוֹ כְּלֵי זַיִן (ספרי רנז).
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶרְוַת דָּבָר.

(טז) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד – כְּתַרְגּוּמוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (ספרי רנט; גיטין מ"ה ע"א).

(יח) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה – מֻפְקֶרֶת, מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת.
וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ – מְזֻמָּן לְמִשְׁכַּב זָכוּר (סנהדרין נ"ד ע"ב). וְאוֹנְקְלוּס תִּרְגֵּם: "לָא תְהֵי אִתְּתָא מִבְּנָת יִשְׂרָאֵל לִגְבַר עָבֵד" [לֹא תִהְיֶה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ עֶבֶד], שֶׁאַף זוֹ מֻפְקֶרֶת לִבְעִילַת זְנוּת הִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ; שֶׁהֲרֵי הֻקְּשׁוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר" (בראשית כב,ה), עִם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר (קידושין ס"ח ע"א). "וְלָא יִסַּב גַּבְרָא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּתָא אָמָא" [וְלֹא יִשָּׂא אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִשָּׁה שִׁפְחָה], שֶׁאַף הוּא נַעֲשָׂה קָדֵשׁ עַל יָדָהּ; שֶׁכָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילוֹת זְנוּת, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לוֹ בָּהּ (שם).

(יט) אֶתְנַן זוֹנָה – נָתַן לָהּ טָלֶה בְּאֶתְנַנָּהּ, פָּסוּל לְהַקְרָבָה (ספרי רסא; תמורה כ"ט ע"א).
וּמְחִיר כֶּלֶב – הֶחֱלִיף שֶׂה בְּכֶלֶב (ספרי שם; תמורה שם).
גַּם שְׁנֵיהֶם – לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (תמורה ל' ע"ב).

(כ) לֹא תַשִּׁיךְ – אַזְהָרָה לַלֹּוֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן רִבִּית לַמַּלְוֶה. וְאַחַר כָּךְ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה, "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ" (ויקרא כה,לז; ספרי רסב; ב"מ ע"ה ע"ב).

(כא) לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ – וְלֹא לְאָחִיךָ; לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה (ב"מ ע' ע"ב).

(כב) לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ – שְׁלֹשָׁה רְגָלִים; וּלְמָדוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ מִן הַמִּקְרָא (ר"ה ד' ע"ב).

(כד) מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר – לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה (ר"ה ו' ע"א).

(כה) כִּי תָבֹא בְכֶרֶם רֵעֶךָ – בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ב"מ פ"ז ע"ב).
כְּנַפְשְׁךָ – כַּמָּה שֶׁתִּרְצֶה (שם).
שָׂבְעֶךָ – וְלֹא אֲכִילָה גַּסָּה (שם).
וְאֶל כֶּלְיְךָ לא תִתֵּן – מִכָּאן שֶׁלֹּא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבָּצִיר, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לְכֶלְיוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת (ספרי רסו; ב"מ שם); אֲבָל אִם בָּא לַעֲדֹר וּלְקַשְׁקֵשׁ, אֵינוֹ אוֹכֵל (ב"מ פ"ט ע"ב).

(כו) כִּי תָבֹא בְקָמַת רֵעֶךָ – אַף זוֹ בְּפוֹעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי רסז; ב"מ פ"ז ע"ב).