רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/לג
(א) אֵלֶּה מַסְעֵי – לָמָּה נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? לְהוֹדִיעַ חֲסָדָיו שֶׁל מָקוֹם; שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם לְטַלְטְלָם וְלַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר, לֹא תֹּאמַר שֶׁהָיוּ נָעִים וּמְטֻלְטָלִים מִמַּסָּע לְמַסָּע כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הָיְתָה לָהֶם מְנוּחָה. שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם מַסָּעוֹת; צֵא מֵהֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם גְּזֵרָה, מִשֶּׁנָּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס עַד שֶׁבָּאוּ לְרִתְמָה, שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת" וְגוֹמֵר (במדבר יב,טז); "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים" וְגוֹמֵר (שם יג,ב), וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה" (להלן פסוק יח); לָמַדְתָּ שֶׁהִיא בְּמִדְבַּר פָּארָן. וְעוֹד הוֹצֵא מִשָּׁם שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁהָיוּ לְאַחַר מִיתַת אַהֲרֹן, מֵהֹר הָהָר עַד עַרְבוֹת מוֹאָב בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים; נִמְצָא שֶׁכָּל שְׁמוֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים מַסָּעוֹת. זֶה מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ בּוֹ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה, וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפֹּאתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין, הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת. אָמַר לוֹ: כָּאן יָשַׁנְנוּ, כָּאן הוּקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ וְכוּלֵּיהּ[1] (מדרש תנחומא מסעי ג).
(ד) וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים – טְרוּדִים בְּאֶבְלָם.
(יח) וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה – עַל שֵׁם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יּוֹסִיף לָךְ לְשׁוֹן רְמִיָּה, חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים" (תהלים קכ,ג-ד).
(לח) עַל פִּי ה' – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה.
(מ) וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי – לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּיתַת אַהֲרֹן הִיא הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וְכַסָּבוּר שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ חָזַר וּכְתָבָהּ (ר"ה ג' ע"א).
(מד) בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים – לְשׁוֹן חֳרָבוֹת וְגַלִּים, כְּמוֹ: "לְעִי הַשָּׂדֶה" (מיכה א,ו); "שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים" (תהלים עט,א).
(מט) מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים – כָּאן לִמֶּדְךָ שִׁעוּר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חֲזִי לִי הַהוּא אַתְרָא וְכוּלֵּיהּ[2] (עירובין נ"ה ע"ב).
אָבֵל הַשִּׁטִּים – מִישׁוֹר שֶׁל שִׁטִּים "אָבֵל" שְׁמוֹ.
(נא) כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן וְגוֹמֵר וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹמֵר – וַהֲלֹא כַּמָּה פְעָמִים הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים בַּיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה, עַל מְנָת כֵּן תַּעַבְרוּ; וְאִם לָאו, מַיִם בָּאִין וְשׁוֹטְפִין אֶתְכֶם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּעוֹדָם בַּיַּרְדֵּן (יהושע ד,י; סוטה ל"ד ע"א).
(נב) וְהוֹרַשְׁתֶּם – וְגֵרַשְׁתֶּם.
מַשְׂכִּיֹּתָם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "בֵּית סִגְדַתְהוֹן" [בֵּית סְגִידָתָם, הִשְׁתַּחֲוָיָתָם], עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין אֶת הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים שֶׁל שַׁיִשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עֲלֵיהֶם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, כְּדִכְתִיב: "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִּתְנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ" (יקרא כו,א).
מַסֵּכֹתָם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "מַתְּכַתְהוֹן" [מַתַּכְתָּם].
(נג) וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ – וְהוֹרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, וְאָז וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ; וְאִם לָאו, לֹא תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ.
(נד) אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה – מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה, "אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה".
לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם – לְפִי חֶשְׁבּוֹן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם (ב"ב קי"ז ע"א). דָּבָר אַחֵר: בִּשְׁנֵים עָשָׂר גְּבוּלִין, כְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים.
(נה) וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם – יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה.
לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם – לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם; תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת "סִכַּיָא".
וְלִצְנִינִם – פּוֹתְרִים בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וּבָא.
וְצָרְרוּ אֶתְכֶם – כְּתַרְגּוּמוֹ [וִיהֵי דְּתַשְׁאֲרוּן מִנְּהוֹן לְסִיעָן נָטְלָן זֵין לְקִבְלְכוֹן וּלְמַשְׁרְיָן מַקְּפָנֵיכוֹן וִיעִיקוּן לְכוֹן].