רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/ל
(ג) וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ – הָיָה לוֹ לִכְתֹּב 'וְהֵשִׁיב אֶת שְׁבוּתְךָ'. רַבּוֹתֵינוּ לָמְדוּ מִכָּאן, כִּבְיָכוֹל, שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עִם יִשְׂרָאֵל בְּצָרַת גָּלוּתָם; וּכְשֶׁנִּגְאָלִין – הִכְתִּיב גְּאֻלָּה לְעַצְמוֹ, שֶׁהוּא יָשׁוּב עִמָּהֶם (מגילה כ"ט ע"א). וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁגָּדוֹל יוֹם קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, וּבְקֹשִׁי, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת אוֹחֵז בְּיָדָיו מַמָּשׁ אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו כז,יב). וְאַף בְּגָלֻיּוֹת שְׁאָר הָאֻמּוֹת מָצִינוּ כֵּן: "וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם" (יחזקאל כט,יד).
(יא) לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ – לֹא מְכֻסָּה הִיא מִמְּךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִפָּלֵא" (דברים יז,ח), "אֲרֵי יִתִּכְסֵי"[1]; "וַתֵּרֶד פְּלָאִים" (איכה א,ט) – וַתֵּרֶד בְּמַטְמוֹנִיּוֹת; מְכֻסָּה וַחֲבוּשָׁה בְּטָמוּן.
(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא – שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם, הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְלָמְדָהּ (עירובין נ"ה ע"א).
(יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ – הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָכֶם בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה.
(טו) אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב – זֶה תָּלוּי בָּזֶה: אִם תַּעֲשֶׂה טוֹב – הֲרֵי לְךָ חַיִּים, וְאִם תַּעֲשֶׂה רָע – הֲרֵי לְךָ הַמָּוֶת. וְהַכָּתוּב מְפָרֵשׁ וְהוֹלֵךְ הֵיאַךְ.
(טז) אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה – הֲרֵי הַטּוֹב; וּבוֹ תָּלוּי וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ, הֲרֵי הַחַיִּים.
(יז) וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ – הֲרֵי הָרָע.
(יח) כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן – הֲרֵי הַמָּוֶת.
(יט) הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם; וְכַאֲשֶׁר תִּקְרֶה אֶתְכֶם הָרָעָה, יִהְיוּ עֵדִים שֶׁאֲנִי הִתְרֵיתִי בָּכֶם בְּכָל זֹאת (ספרי האזינו שו). דָּבָר אַחֵר: הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹמֵר – אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם? שֶׁמָּא לֹא עָלָה גַּלְגַּל חַמָּה מִן הַמִּזְרָח וְהֵאִיר לְכָל הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א,ה)? הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶתְכֶם, שֶׁמָּא שִׁנְּתָה מִדָּתָהּ? שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם אוֹתָהּ וְלֹא צִמְּחָה, אוֹ שֶׁמָּא זְרַעְתֶּם חִטִּים וְהֶעֶלְתָה שְׂעוֹרִים? וּמָה אֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד, אִם זוֹכִין – אֵין מְקַבְּלִין שָׂכָר, וְאִם חוֹטְאִין – אֵין מְקַבְּלִין פֻּרְעָנוּת, לֹא שִׁנּוּ אֶת מִדָּתָם; אַתֶּם, שֶׁאִם זְכִיתֶם תְּקַבְּלוּ שָׂכָר וְאִם חֲטָאתֶם תְּקַבְּלוּ פֻּרְעָנוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ספרי שם).וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – אֲנִי מוֹרֶה לָכֶם שֶׁתִּבְחֲרוּ בְּחֵלֶק הַחַיִּים; כְּאָדָם הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: בְּחַר לְךָ חֵלֶק יָפֶה בְּנַחֲלָתִי, וּמַעֲמִידוֹ עַל חֵלֶק הַיָּפֶה וְאוֹמֵר לוֹ: אֶת זֶה בְּרֹר לְךָ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" (תהלים טז,ה), הִנַּחְתָּ יָדִי עַל גּוֹרַל הַטּוֹב, לוֹמַר: אֶת זֶה קַח לְךָ (ספרי ראה נג).