רמב"ן על שמות לב לד
| רמב"ן על שמות • פרק ל"ב • פסוק ל"ד | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • י • יא • טז • יח • כ • כא • כב • כה • כו • כז • לב • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פׇּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃
"ועתה לך נחה את העם" - כי אחרי שנחמתי מלכלותם נחם אתה אל אשר דברתי לך אל מקום הכנעני והאמורי וגו' אבל לא רצה להזכיר כן שזה דרך כעס כאומר מה שדברתי לך אעשה לכבודך אבל לא אשא חטאתם כי ביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם אפקוד אותו עליהם אחרי בואם אל הארץ וזה רמז לעת שיגלו ממנה או למה שאמרו רבותינו (סנהדרין קב) שאין לך פורענות שאין בה אוקיא מעון העגל