רמב"ן על בראשית יח יח
<< | רמב"ן על בראשית • פרק י"ח • פסוק י"ח | >>
• א • ג • ה • ו • ז • י • יא • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כג • כד • כו • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
"ואברהם היו יהיה" - "מדרש אגדה 'זכר צדיק לברכה: הואיל והזכירו ברכו'. ופשוטו של מקרא: וכי ממנו אני מעלים?! והלא חביב לפני להיות לגוי עצום", לשון רש"י.
והנכון, כי השם יתברך דיבר בכבוד אברהם; אמר 'הנה הוא עתיד להיות לגוי גדול ועצום, ויהיה זכרו בזרעו ובכל גויי הארץ לברכה; לכן לא אכסה ממנו, כי יאמרו הדורות הבאים 'איך כיסה ממנו?' או 'איך נתאכזר הצדיק על שכיניו החונים עליו ולא ריחם ולא התפלל עליהם כלל?'.
והגילוי אליו טוב ויפה, כי ידעתי בו שהוא מכיר ויודע, שאני ה' אוהב צדקה ומשפט, כלומר שאני עושה משפט רק בצדקה; ולכך יצוה את בניו וביתו אחריו לאחוז דרכי. והנה, אם בדרך צדקה ומשפט יפטרו, יתפלל לפני להניחם, וטוב הדבר; ואם חייבין הם לגמרי, גם הוא יחפוץ במשפטם, ולכן ראוי שיבא בסוד ה'.