רלב"ג על משלי ל כג


והשלישי "תחת שנואה כי תבעל", כי אין ראוי שיתחבר האדם אל האשה שהיא שנואה לו, וכן הענין בחבור שוא ודבר כזב אל השכל, כי הם שנואים אל השכל. והד' "תחת שפחה כי תירש גבירתה" ותשוב הגברת משרתת לה, כן הענין בשוא ודבר כזב עם השכל, כי הדעת הכוזבת היא כמו שפחה ומשרתת אל האמתית כמו שזכרנו, והיה ראוי שינחל השכל הדעת האמתית ושפחתה תוציאנה מהחבר' עם השכל בכאן הפס' אחר לשכל בשוא ודבר כזב ועליו ידמה גם כן שאמר ושפחה כי תירש גבירתה, והוא שכבר ביארנו בראשון מספר מלחמות ה' שההצלחה תהיה לשכל במושכלות הרבות אשר השיג מהצד שהם בו אחד ויקרה מהתערב המושכל הכוזב במושכלות האמתיות שתהיה צורת האחדות המגעת מכללות המושכלות דבר שאינו כן, ויפסיד בזה זאת ההצלחה הנפלאה המגעת לו מהמושכלות במה שהם אחת, וזה עיון נפלא מאד ועמוק, והוא מבואר מאד ממה שביארנו מאלו העמוקות בא' מספר מלחמות ה'.  


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.